הוא חלק מהלקההוא חלק מהלקה...
אחי הקטן מנסה לערוך הכרות רישמית בין הכלב שלו ל"רכש" החדש - האחיין הטרי.
הכלב מצידו נרתע.
הוא מפחד מגורים, אחי מסביר לי.
מה...
זאת אומרת לא מגורים. מהאמא שלהם.
מבחינתו התינוק שלך הוא גור, ובאינסטינקט שלו הוא מפחד ממפגש עם גורים, כי בטבע על יד הגורים תמיד יש אמא ואיתה לא כדאי להתעסק.
אז בעצם הוא מפחד ממני?
אחי מחייך: למעשה... כן.
כמה טוב שיש לאח שלי כלב, שיזכיר לי איך הדברים בטבע, ומה אמא אמורה לעשות. ואיך אמור להתנהג זכר שמישהו אחר מתקרב לנקבה שלו...
לא צריך להתנהג כמו חיות. רק לזכור את הכיוון של הטבעי והנכון.
שאמא מגנה על הילדים שלה.
שבעל שומר בקנאות את אשתו לעצמו.
כמה פשוט.
כמה לא מובן מאליו בעולם המנומס שלנו.
בסוף לקחתי את הקטנצ'יק שלי והראתי אותו בעצמי לכלב.
כלבים הם יצורים של להקה, הסביר לי אחי. אם מישהו הוא חלק מהלהקה שלך אתה תדאג לו.
כשהכלב קלט שהגור הוא שלי, ידידתו משכבר הימים, הוא נרגע. אנחנו הרי מישפוחה!
אחר כך קלטתי שכל פעם שהתינוק בוכה, עוד לפני שאני מספיקה להגיע, הכלב רץ לבדוק שהכל בסדר.
אני חושבת שכדאי לי לנפוש עוד קצת בחברת הכלב של אחי. לומדים אצלו את הדברים הפשוטים והחשובים באמת...