לפני 5 שנים. 12 בנובמבר 2019 בשעה 0:03
בעצם הבעיה היא שאין לי גבולות. מישהו פרץ אותם בלי רשות. ואחר כך כולם (עו"סים, פסיכולוגים, רבנים ופסיכיאטרים) הסבירו לי שזה בסדר הפריצה הזאת. שסתם נלחצתי וזאת סתם פירצה קטנה. בכלל לא רואים אותה. זאת אשליה.
ומאז אני מנסה להשיג מחדש את הגבולות האלה. מנסה לבנות חומה עבה וחזקה...
רק הילדים שלי מפריעים לי עם עבודות הבניה. ממיסים את החומה במחי חיוך. או דמעה קטנה.