סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר להרי החושך

לפני 4 שנים. 1 בפברואר 2020 בשעה 21:07

לאט לאט אני לומדת איך לחיות בלי שום חשק או תשוקה. לאט לאט אני כבר לא מחפשת שיאהבו אותי. למען האמת זה די מעצבן אותי שמנסים, כי בשביל מה? אני כבר לא אותה האישה שהאמינה באהבה.
אני נגמלת מהצורך להרגיש נאהבת. עם הגמילה הזאת כמובן נעלמת גם היכולת לאהוב או להביע אמפתיה, אבל אני יודעת שבאמת לאף אחד לא אכפת.

זה לא שהחיים שלי מאושרים ככה. אבל הם רגועים. גם מהרצון לאושר צריך להיגמל. זה קטע מטופש שמכרו לנו בהוליווד. אין באמת איך להשיג את האושר הזה. הסיכוי היחיד הוא לשלווה. אתם יודעים, כמו קו ישר במוניטור... ככה החיים שלי. כבר לא מאמינה שיהיה טוב. רק רוצה שלא יהיה רע.

חמוד וקשוב​(נשלט) - עצוב וכואב..גם אצלי זה ככה אבל מהצד השני :/
לפני 4 שנים
Love and lost - אני ואת כנראה שמגיעות מאותו עולם אם תרצי לשוחח בכיף...
לפני 4 שנים
מבולבלת88{נשואה} - ❤
Stamachat7@gmail.com
לפני 4 שנים
yatashi​(שולט) - היי, אני לא מכיר אותך אבל לדעתי את צריכה לעשות שינוי גדול בחיים אצלך אפילו לעזוב הכל ולעבור למקום אחר אולי אפילו מדינה אחרת (וכן שמתי לב שרשום ליד השם שלך נשואה) אבל זה כנראה מה שיכול לתת לך איזה שוולה בטווח הרחוק
לפני 4 שנים
שווה זהב​(נשלט) - ואוו
..מרגיש אותו דבר
לפני 4 שנים
Skyfall​(שולט) - אויי, איזה פוסט עצוב. מאחל לך טוב
לפני 4 שנים
גבר גולף - עצוב, בהנחה שזה מכדורים שהופכים אותך לזובי, הייתי מנסה בלווי רפואי לשנות כדור/ מינון.
שולח חיבוק
לפני 4 שנים
לאכאןכמעט - חשבתי ככה הרבה זמן.
באיזה שלב, זה מתיש. גומר את כל האנרגיות.
מקווה שישתנה לך.
חיבוק
לפני 4 שנים
Holden​(אחר) - נוגע ללב
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י