סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר להרי החושך

לפני 4 שנים. 19 במרץ 2020 בשעה 12:01

אתמול לבערך רבע שעה קיבלתי את בעלי בחזרה. 

הוא חיבק אותי מאחורה, כמו שאני אוהבת... כמו פעם. 

הבטיח שיהיה בסדר. 

הרי את אבא שלו לא נבקר בזמן הקרוב... 

 

ואני לבערך רבע שעה חזרתי להיות קטנה, מבולבלת ובעיקר מוגנת. והידיים שלו היו חזקות ויציבות כאלה. 

ואני בכיתי... 

זה היה כל כך משחרר. 

 

 

אחרי בערך רבע שעה הבייבי התעורר. ואני נזכרתי שאם אמשיך לבכות אני אחטוף דלקת בסינוסים, כמו תמיד... והקסם נעלם. 

 

חזרתי לווצאפ מדא למרות שהשעה היתה בין שתיים לשלוש בבוקר. רוצה לעזור, רק צריכה מישהו שיגיד לי בצורה מסודרת איך... 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י