מעבר להרי החושך

אם עד עכשיו ממש דרשו ממני להיות ראש קטן במדא, כנראה שהעומס והמחסור בכח אדם, גרם להם לעשות לי ניסוי מעניין. 

שלחו אותי להיות ראש צוות לעצמי. וליתר ביטחון, הצמידו לי שתי חיילות.

חיילות אמיתיות. 

כאילו צהל

מדי זית וכאלה. 

אז חוץ מעצמי הייתי אחראית גם על שתי ילדות. 

היה מעניין. 

הייתי קצת לחוצה ופחדתי שאני מעמיסה עליהן או סתם לא דואגת להן מספיק... 

מקווה שהן יצאו מזה בשלום. 

ובקשר לניסויים באופן כללי: 

זה מעניין לראות מה עובר על המדינה שלנו כרגע. ולראות את זה מהצד של מדא זה עוד יותר מעניין. 

גם על מדא ירושלים כ-חברה בפני עצמה עוברים עכשיו תהליכים. וזה מרתק... 

בטח גם אני, כמו כולם, אצא אחרת מהתקופה הזאת. רק סקרנית לגלות איך...