מעבר להרי החושך

זה קצת יוציא אותי עפה על עצמי ושוויצרית, אבל לא פעם אנשים מחמיאים לי על המודעות עצמית שלי. 

אפילו אנשי מקצוע מדי פעם ציינו את זה כאילו שזה מחמיא. 

מה שאנשים לא מבינים זה שמודעות עצמית גבוהה זאת קללה. מודעות עצמית מגיעה לא פעם גם עם המון ביקורת עצמית. אתה הרי רואה את עצמך גם חצי מבחוץ. מנגנוני ההגנה בריאים כמו הכחשה למשל, לא מגנים עליך. אתה נשאר חשוף ופגיע. 

אבל זה לא רק זה. 

אחד הדברים שהכי קשים לי בימים האלה זה הפער. 

אנשים עם מודעות עצמית ממוצעת פשוט מוציאים אותי מדעתי. אני יודעת שהשקר שהם חיים בו הוא לטובתם, אבל במקביל אני לא מצליחה להבין את השקר. לא מבינה איך אפשר. והחיים שלי כל כך מזופתים בגלל זה. 

זהו. זה לא קשור לכלוב (מלבד זה שגם כמה אנשים פה נתנו לי את המחמאה המפוקפקת) אבל רק פה אני יכולה לפרוק...