שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דקויות

זה לא משחק, זו מציאות
המבט האחר, החדירה לעומק
הגישה השונה למציאות
הזחילה במעלה העצבים...
אל תוככי המוח האנושי,
אל סף הכאב
לפני 18 שנים. 3 באוגוסט 2006 בשעה 10:53

לקחת את הממתק הזה.
חצי קשה,
לוקח אותו לפי.
לועס, עוצר.
לוחץ עליו בלשוני.
עוצם עיני..

כן התחושה מוכרת.
הטעם שונה.
המרקם הקטיפתי הזה
ממש ממכר.
נותן לממתק להתמוסס בפי.
בין לשוני,
לחיכי.

נושך שוב
ובולע.
לא שמעתי אייי.
פקחתי את עיני.

טעים לעזאזל.
חבל שזה משמין

זרה מוכרת - LOL
בויינה זה מה שקורה למי שאין לו סאבית והשיחה היחידה שלו היא עם מישהי שיש לה פטיש זמני להיות לבד? :)
לפני 18 שנים
ממתין בסבלנות​(שולט) - הופה..
מנצלת הזדמנויות?
את הרי יודעת שלא.
זה רק מאהבת המרשמלו
והפטיש שלך.
נו שיהיה

אהבתי..
בדד = פטיש.
אולי נחליף את השיר של זהר ארגוב.
מבדד לפטיש

מת עלייך
לפני 18 שנים
זרה מוכרת - אתה יודע יקירי...תמיד בחרתי את הfetishים שלי בקפידה.

גם זה הוא שלי :)

ואתה... אתה לא פטיש. אתה סתם מותק.
לפני 18 שנים
צ'יטה​(שולט) - גם אני אוהב מרשמלו
לפני 18 שנים
נמש - מרשמלו?
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י