שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דקויות

זה לא משחק, זו מציאות
המבט האחר, החדירה לעומק
הגישה השונה למציאות
הזחילה במעלה העצבים...
אל תוככי המוח האנושי,
אל סף הכאב
לפני 18 שנים. 4 בספטמבר 2006 בשעה 5:25

יש אנשים שעושים לי את זה.
מסתובב פה די הרבה.
קורא , מתעניין, לומד
לומד להכיר אנשים
מצורת הדיבור
צורת ההתנסחות שלהם.

לפעמים יושב בצאט.
קורא לא מגיב
סתם מסתכל ולא מאמין.
והמבין יבין.

ויש אנשים.
שהכתיבה שלהם מדהימה.
היכולת המילולית מהממת.
כל מילה חצובה בסלע.
כל בלוג קצר או ארוך
כאילו מתעלה מעל קודמיו.
בתחרות אינסופית
של מי ינצח.

ומי שמנצח זה אני, אנחנו
אלה שיכולים ראויים
מבינים וקולטים
את היכולות הנהדרות האלה.
מנסה לקרוא את האדם
שמאחרי המילים
מאחרי הבלוג.
והמילים הם בבואה.
המסיכה שבה האדם,
(אין צורך להגדרות בדס"מ )
מגלה צפונותיו
כלפי הקוראים.

יודע שאסור לעשות אאוטינג
ואולי כלובי ימחק את מכתבי
אבל רציתי לציין אחת
המתעלה מעל לכולם.

זוהי נמש.
קרן השמש, האור
של הבלוגים באתר שלנו.
בעלת יכולות מדהימות של כתיבה
וניסוח.
ואמירות עמוקות ונוגעות.
נגעת בי.

תמשיכי.

אני.

צ'יטה​(שולט) - אני איתך
נמש המדהימה
לפני 18 שנים
נמש - תודה.
לפני 18 שנים
הייתי כאן - צודק יקירי
כתיבתה פשוט מעוררת..
שונה..
מדהימה..
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י