דקויות

כן את זן נדיר
ציפור משונה
פורשת כנפייך לדאות
בעולם הזוי.
כבר כוכבא
שאסף בידיו
גזעי עץ
כן גם את מלקטת.

מלקטת במבטך הנוקב
עינייך הסגורות לרווחה
חיוכך, וצחוקך הפורץ
לעיתים בצחוק
לעיתים במבוכה.

מוחך הקודח
החופר אלי תאוותך
סולל דרכך
ותר אחרי האור.

ואני שם עומד מנגד
חושי מחודדים לעברך
מנסה לפצח את הקוד
את החידה העומדת מולי.
והכל כל כך מורכב
כל כך מעניין.

מחד ניתן לחשוב במונחי הפשטה
שולט נשלטת וגומר.
מאידך לחקור לעומקך
חוויה מתקנת,
מסעירה.
לנסות ולהפתיע. בכל פעם
שאני מופתע.

לחוות שכאבך
הינו העונג העילאי שלנו.
ושזנותך הינה
לא רק מילים
והכל ביחד
מתערבב לכור היתוך
שאני יודע מהם החומרים
שנכנסו לתוכו
אבל לעולם
התוצאה תהיה חוויה.

הוסף לכל זה. קורטוב
של רגש.
קורטוב של טעמים
והתוצאה היא


שלמות!