לפני 17 שנים. 7 בינואר 2007 בשעה 15:52
יש דברים שאין להם הסבר.
להתקשר אלייך וללחוץ סנד בדיוק כשאת מתקשרת אלי.
ואני פושט לא יודע ..מי מחוייב בשיחה.
להביט לך בעיניים..ולראות את כל נבכי נשמתך.
לראות את המבוכה העצומה שאת שוהה בה..
ולראות אט אט..כיצד את מתמוססת.
לעשות איתך דברים..
שמעולם לא עשית..
ולקבל ממך את הדברים של..
יד ביד..
לקחת ממך את השליטה
תרתי משמע..
להתבונן בך כשאת קשורה..
ומתנגדת..
זה כמו להבין..
את מלחמת העולם שלך..
המתחוללת בתוכך.
ולסעור ביחד את הסערות האלה.
המלוות כל הזמן בטיימינג מדהים
של ארועים שקורים ללא הרף.
מעגלים שנסגרים..
חיים בבואה מתמדת..
של ארועים ומקרים..
זה רק העיתוי
שהביא אותך לכאן.
בלי כוונה תחילה.
וזה רק התחשות.
שמחברות בין כל..
מה שקורה כאן
וטוב לי.