בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

דקויות

זה לא משחק, זו מציאות
המבט האחר, החדירה לעומק
הגישה השונה למציאות
הזחילה במעלה העצבים...
אל תוככי המוח האנושי,
אל סף הכאב
לפני 17 שנים. 16 בינואר 2007 בשעה 16:44

יש דברים שגם המרחק
לא יכול להם.
יש קשר שהוא חזק מכל.
תכונת אופי המקשרת
בין הצרכים שלנו
ללא כל קשר..
היכן את נמצאת.

לפעמים את שם למטה
לפעמים ממעל
והכל עניין של מילה אחת
זו המקשרת בין הכל
בין הרצון שלי
לרצון שלך..
בין האופי שלי
לבין שלך.

אבל תמיד תדעי
הגענו לשם
לא בכדי..
הגענו כי רצינו.

ושום מרחק אינו קצר
ושום מרחק אינו ארוך
הכל עניין של סינתזה
באורך של שרוך..

זה הקושר אותך.
אלי.

באה מאהבה+ - מקסים , מלך שלי,
המרחק הוא לא מכשול, הוא מעצים, מחדד, מקרב - ביננו. אין קשר היכן אני נמצאת, היכן אתה נמצא - אבל הקשר קיים - אני נמצאת היכן שטוב לי.. מולך..
ו"השרוך" הזה אותו מתחת ביני לבינך מעל המרחק, מעל מגבלות המקום והזמן - הוא הסרט, הקישוט הכי יפה בו אני מתנאה בהנאה רבה.
גם כשאני למטה - אני מרגישה על גג העולם. מורמת, מפורגנת, מפונקת ואהובה.
אתה רוקח לי הוויה, מפסל לי מציאות - שבה טוב לי להיות. איתך.
יש דברים שגם המרחק לא יכול להם.. מה שאני מרגישה כעת - זה אחד מהם.
קילומטר אחד או עשרת אלפים - שעות טיסה או נסיעה ברכבת, הכל חולף במהירות האור כשאתה מחייך אלי בעיניים, בלב, ממילים - גאה בי, מרוצה כל כך... עד שאני מתבלבלת.. כל זה עבורי??
וכייף לי.
מודה..נקשרת לאיטי.. אלייך...
כן.. הגענו כי רצינו. הרצון שלי, הרצון שלך..
ממתינה בסקרנות לעתיד לבוא.
ואני אבוא, רק מאהבה אבוא..
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י