תזהרי, תכף תשמעי את ה'דונג' " הוא כתב לה. היא חייכה.
=======================================================
לפני שהוא שלח לה את ההודעה הזו, כשהם טיילו בפארק, הוא הניח יד בשער העורף שלה ולקח אותה לעבר הביתן הקטן שבצד השביל. היא טיילה שם הרבה פעמים בעבר אבל מעולם לא הבחינה בו. היום היא יודעת שאלו שירותים ציבוריים.
הם נכנסו לתא והוא הפשיט אותה לאט, פתח כפתור אחרי כפתור. היא חיכתה הרבה זמן לראות אותו והתחילה לאבד סבלנות, אז היא ציינה בפניו שהוא יכול להוריד ממנה את השלמה בבת אחת, מלמעלה. הוא הקשיב לה, אבל לא הוריד אותה לגמרי ככה שהידיים שלה נשארו כבולות מאחורי הראש שלה בתוך השמלה, ואם היא תזיז אותם אפילו מעט השמלה תיקרע.
ביד אחת הוא פתח כפתור בג'ינס שלו ועם היד השנייה הוא משך אותה אל הרצפה, הורה לה להוציא לשון וקירב את ראשה שאחוז בידו אל הזין שלו ונעץ אותו בגרון שלה שעדיין לא נפתח. מהר מאוד נוזל כבר ריר, ההשתנקויות מגיעות ובעקבותיהם גם הדמעות והניסיונות לנשום. אז היא מכניסה את הלשון לפה וממשיכה, ככה קצת יותר קל לה. הסטירה מגיעה מיד ומהר מאוד הלשון שוב בחוץ. היא כבר מזיעה ומרגישה את הבחילה עולה וכשהיא מנסה לברוח מעט לאחור הוא תופס לה את הפטמה, היא מייללת. הוא נכנס עמוק יותר לתוך הגרון שלה והיא מוציאה קולות עמומים של חיה בזמן שחיטה. הוא עוצר, מושך אותה מהזין שלו, סוטר לה, מסביר לה שהיא לא זזה לא משנה מה. היא מהנהנת. בלי הכנה הוא מחזיר את הזין שלו לגרון שלה, דופק אותו בקצב אחיד, פותח אותו עד הסוף ולוחץ שוב על הפטמה, חזק.
כבר לחצו על הפטמה בעבר, אבל לא ככה. משהו בדרך שהוא עושה את זה מכאיבה לה כמו שאף פעם לא כאב לה שם. היא רוצה לצרוח אבל מתאפקת כשהיא שומעת אנשים עוברים בחוץ וילדים שמשחקים בצמוד לביתן, אז היא רק מתפתלת. כשהוא מגביר את הלחיצה על הפטמה היא בורחת קצת אחורה ופולטת יללה. פתאום הזין שלו כבר לא בפה שלה והשמלה שלה קצת נקרעה. כנראה שהוא לא היה מרוצה שהזין שלו מחוץ לגרון שלה כי האצבעות שלו חזרו לאחוז בפטמה, והפעם אפילו עוד יותר חזק. העניים שלה התחילו להתמלא בדמעות וכבר לא אכפת לה אם ישמעו אותה שם בחוץ. ועכשיו, כשהזין שלו לא בפה שלה היא יכולה סוף סוף לבקש שיפסיק. היא ניסתה, אבל הסערה שהתחוללה אצלה בראש והמחנק בגרון הפריעו לה לדבר, בטח שלהרכיב משפט, ככה שכל מה שיצא לה מהפה היה "בבקשה". בבקשה מה? הוא שאל. בבקשה תפסיק. ברור. זו שאלה רטורית. מבחינתה זו התשובה האוטומטית והמתבקשת לשאלות האלו במצבים כאלה. אין תשובה אחרת.
אבל היא לא ענתה, שתקה, מופתעת מעצמה. היא מעולם לא תיארה לעצמה שהתשובה הראשונה שתעלה בראשה לשאלה כזו תהיה "אדוני". היא לא קראה ככה לאף אחד אף פעם, זה תמיד נראה לה משוחק ומאולץ, אין סיכוי שהיא תקרא ככה למישהו אי פעם. בבת אחת היא הרגישה כאב חד בפטמה שקטע את המחשבות שלה. הוא מזכיר לה שהוא מחכה לתשובה. היא לא ידעה מה להגיד, מבולבלת. הוא החזיק אותה מהסנטר, הרים לה את הראש והסתכל לה בעניים. "בבקשה מה?", הוא רצה תשובה. "בבקשה תפסיק" היא ענתה, מגמגמת ומבולבלת.
הוא שיחרר את הפטמה שלה סוף סוף, דחף את עצמו חזרה לגרון שלה בזמן שהיא כואבת, דומעת, משתנקת, מבולבלת. פתאום, כשהזרע נשפך על הפנים שלה והכל רטוב וחם ונעים בבת אחת היא הרגישה את התחושה המשוחררת, המרגיעה והנעימה. הוא התלבש חזרה ואמר לה שלא תזוז, היא חיכתה ולאט לאט נרגעה.
רגע לפני שהוא אסף ושטף אותה הוא עצר להסתכל עליה ככה כמו שהיא, על רצפת השירותים, מלאה בריר וזרע, מטונפת, וחייך, מרוצה מעצמו.
==========================================
היא לא חושבת שהוא יודע, אבל היא דיי בטוחה שהיא שמעה את הדונג.
