לפעמים צריך לדעת לחלק את התשומת לב נכון.
בעלי מדהים, מפרגן, מכיל ותומך עם כל הקושי מסביב.
הוא איתי עם כל השגעונות שלי והרצונות...
רואה שהוא קצת נצבט שאני מסתגרת ומתכתבת.
איך באמת לעשות את זה הכי נכון? הכי יעיל?
זו תמיד שעלה שעולה ואני תוהה, הרי לא הכל מושלם, והוא כן מפרגן.
עם כל זה שהוא זכר אלפא וצייד!
עונה לשאלות ותמיד כנה, עד גבול מסויים, כי ככה צריך.
המשיכה והכמיהה מתפזרים ומתנקזים לצד מאוד מסויים בהיררכיה שנוצרה. שפשוט נפלה עלי או עלינו.
הכללים והחוקים ומה שבניהם.
זה מקום שלא הייתי בו הרבה זמן והנה - זה קורה.
כמה תשוקה, פרפרים ורצון לשרת אותך ולגרום לך לחייך.
מדמיינת בכל רגע את ידיך אוחזות בי, חזק חזק.. הורידים שבולטים, את החוזק והעוצמה שיוצאת ממך.
כל כך מתחברת לכף יד שלך, מחכה לרגע שאמצוץ את אצבעותייך.
לעיתים הכל מתערבב וקצת נסחף, קצת.. מאבד מהשליטה.
בן זוגי מדהים, עם כל הסיטואציה המורכבת.
לחלק תשומת לב.. פשוט לחלק.
**מחכה למטלה נוספת, דאדי**
שלך, ורק שלך..
