צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני חודשיים. יום חמישי, 23 באוקטובר 2025 בשעה 10:36

כשהיחסים וניליים למדי כנראה שזה "קל" יותר כשזה נפתח, מאופשר ומשוחרר.

וכשזה בדסמי, מה אז?

שהבן זוג האלפא והשולט שלך בכל השנים הללו מבין ששולט חדש נכנס לתמונה, לאן זה ילך?

עד כמה להיות פתוחה, כנה ומיתית עם רצונותייך, שאיפותייך שבדיוק הכרת את השולט שלך?

המון שאלות, המון התלבטויות ואין הרבה תשובות.

כן, הוא מכיל, מתקשר ונהדר, אבל עד לאן ללכת עם הכנות הזו?

תמיד היינו ועודנו כנים ופתוחים עם הכוונות, רצונות ושאיפות. וזה מה שהוא דורש ממני.

אני יודעת שקשה ומאתגר לו מאוד, אז כמה כבר למשוך?

צריך להמציא את הרשימה של מה מותר ואסור ביחסים פתוחים בדסמים, אחרת זה לא יעבוד.

ואיך זה אצלך? אצלכם? עובד, מתוקשר? עד כמה?

אוחחח הראש לא מפסיק לעבוד.

לפני 3 חודשים. יום שבת, 18 באוקטובר 2025 בשעה 10:01

החלקים הראשונים כאן:

 

השותף - חלק 1 של פרלין

 

השותף - חלק 2

 

השותף - חלק 3

 

חלק 4 - של Curious B

 

והנה החלק שלי:

 

איתי סרב לשבת על פניה היפות, הוא חשב לעצמו שזה משפיל מידי עבורה שנשלט מושפל כמוהו ישב על פניה.

השולט גיחך, צחק ואמר לו: אוקיי, עכשיו תראה מזה ישיבה על פנים.

היא קצת נבהלת אבל מחייכת מעט בליבה, שאולי סופסוף ישבו על פניה כמו שצריך, כמו שהיא צריכה, כמו שתמיד חשבה ופנטזה.

הוא מורה לה לשכב על הגב, הוא יושב על פניה וחונק אותה, כל משקלו על פניה, הוא אפילו מעט מוחץ, נמרח ומתיישב בנוחות.

איתי בהלם, תופס את פניו ולא יודע את נפשו מרוב בושה, הוא מתחרט קצת שלא הוא שהתיישב על פניה היפות והנשיות.

השולט צוחק, נהנה וגונח, הנשלטת מלקקת את ישבנו היפה, נהנת, משתבללת שם בין פלחי ישבנו, נושמת, מרחרחת וטועמת אותו מבפנים.

ואז הוא קם, מורה לאיתי לעמוד על 4 מעל פניה, ואיתי לא מהסס למרות חששו להמשך.

היא: מתלהבת מהרגע, נרגשת ומרגישה שזה הרגע לו חיכתה המון המון זמן, לראוות שני גברים יחד, כמה שזה יפה, קרוב ואינטימי בין שני גברים, שאחד חזק והשני חלש ומקבל אותו בתוכו.

היא נרגשת, מתכוננת וזווית ראייתה מתחת לישבנו של איתי מושלמת.

טעם הישבן של השולט עוד בפיה, הריח עוד באפה, השולט לא מהסס, מעט מרטיב את ישבנו של איתי עם וזלין וחודר אליו.

איתי צורח מכאב, היא נרגשת, ליבה פועם בחוזה, הכוס שלה שהוא מלא ברוק מאיתי נרטב עוד יותר, הוא חודר אותו, היא נפעמת מהזווית המושלמת.

הזין המושלם שלו חודר אותו, בועל אותו ופותח אותו בכמה ס"מ טובים, היא לא נשכבת סתם, מלקקת את האשכים הקטנים של איתי, מכניסה אותן לפה, מלקקת וטועמת.

השולט גונח, רוכב, מספינק את איתי בישבנו האדום והפתוח.

היא שולחת לשון סקרנית לאשכיו הגדולים של השולט, טועמת, מלקקת, לא מבינה עד כמה התמזל מזלה להיות בסיטואציה כה יפה, סקסית ומושלמת שבה שני גברים בצורה כה אינטימית ויפה יחד.

השולט גונח ומעט יוצא ממנו לרגע, דופק על ישבנו עם איברו המושלם, היא כמובן לא מהססת ומכניסה את איברו המושלם לפיה, הטעם מוזר, הריח לא משקר אך היא מבינה שהיא כאן כברת מזל, מוצצת וטועמת. נהנת, מגניבה חיוך והשולט חודר אליו שוב.

דופק אותו בחוזקה, ללא היסוס וכשהוא יוצא שוב הוא גומר על ישבנו של איתי בכמות נכבדה, יפה וסמיכה.

הטיפות יורדות מטה לפניה והיא טועמת בשקיקה, נרגשת להיות חלק מהרגע, הזין של השולט חודר לפיה והיא מנקה אותו שוב ושולחת לשון לישבנו של איתי ומנקה הכל הכל ככלבה ראויה.

הטעמים והריחות אפופים בחדר והיא מרגישה ברת מזל להיות בסיטואציה כה סקסית.

 

 רגע שלא ישכח עבורה להמון שנים.

לפני 5 חודשים. יום שני, 11 באוגוסט 2025 בשעה 12:34

אמרת שאתה יוצא לאימון.

זה כרגיל מדליק אותי, מזיז בי משהו ומרטיב.

וכשהוספת שיש שם מישהי שדלוקה עלייך, וואו מזה עשה לי!

צילמתי את עצמי כמו שק אתה אוהב, שלחתי לך ותיארת בדיוק מה אתעשה לי.

כתבת לי מייד בתגובה: "ככה איך שאת להרים לך את התחת מעט, ולקחת אותך, לבעול אותך, לסמן אותך , לזיין אותך …"

מחכה ומצפה!

לרגע הזה שרק תיקח את מה שכבר שלך!

 

וזה ממשיך ממנו:

 

"פתאום חושב על כמה עונג זה יהיה לזיין אותך שם על הספה, להשאיר את הריח שלי, את הזרע שלי, אותי
להשאיר תמונות של כאב, של מגע, של גניחות, של רגעים, שלי ושלך במקום התמים הזה על הספה"

 

שלך!

מ'

לפני 10 חודשים. יום ראשון, 2 במרץ 2025 בשעה 11:05

לפעמים צריך לדעת לחלק את התשומת לב נכון.

פתאום לעצור הכל ולכתוב באמצע היום.

בעלי מדהים, מפרגן, מכיל ותומך עם כל הקושי מסביב.

הוא איתי עם כל השגעונות שלי והרצונות.

רואה שהוא קצת נצבט שאני מסתגרת ומתכתבת.

איך באמת לעשות את זה הכי נכון? הכי יעיל?

זו תמיד שעלה שעולה ואני תוהה, הרי לא הכל מושלם, והוא כן מפרגן.

עם כל זה שהוא זכר אלפא וצייד!

עונה לשאלות ותמיד כנה, עד גבול מסויים, כי ככה צריך.

המשיכה והכמיהה מתפזרים ומתנקזים לצד מאוד מסויים בהיררכיה שנוצרה. שפשוט נפלה עלי או עלינו.

הכללים והחוקים ומה שבניהם.

זה מקום שלא הייתי בו הרבה זמן והנה - זה קורה.

כמה תשוקה, פרפרים ורצון לשרת אותך ולגרום לך לחייך.

מדמיינת בכל רגע את ידיך אוחזות בי, חזק חזק.. הורידים שבולטים, את החוזק והעוצמה שיוצאת ממך.

כל כך מתחברת לכף יד שלך, מחכה לרגע שאמצוץ את אצבעותייך.

לעיתים הכל מתערבב וקצת נסחף, קצת.. מאבד מהשליטה.

בן זוגי מדהים, עם כל הסיטואציה המורכבת.

לחלק תשומת לב.. פשוט לחלק.

**מחכה למטלה נוספת, דאדי**

 

שלך, ורק שלך.

מ'

לפני שנה. יום שישי, 10 בינואר 2025 בשעה 17:57

אז מדדתי את הלנג'רי של הטיסה עם בעלי,

צילמתי ושלחתי לך.

יש בזה רמת שובבות שקשה לי להסביר אותה. וזה רק איתך.

לצלם ולשלוח לך, כי ביקשת, כי אתה אוהב.

 

 

לפני שנה. יום חמישי, 12 בדצמבר 2024 בשעה 13:49

תמיד הסתכלתי על עצמי כאשה חזקה, כזו דעתנית, שכלתנית ומשיגה את מה שהיא רוצה.

כשלאט לאט הבנתי שהצד הנשלט יותר מדבר אלי בצורה משמעותית וחזקה היה לי סוג של בלבול, מודה באשמה.

כאשה חזקה אני אהיה מושפלת, נקשרת, נבעלת ומוכה ע"י גבר אחר? למה?

בצעירותי, במיוחד בזמן סטוצים כאלו ואחרים או קשרים קצרים, אהבתי מאוד להיות מובלת, מאוד מאוד!

אבל למה לי לא להנות ממה שעושה לי באמת טוב?

אני נהנת להיות מושפלת, מוכה וקשורה, אך עם זאת אני פמניסטית, חזקה ומודעת לצרכי ורצונותיי.

זה שם אותי במקום די ברור, אני יודעת מה אני רוצה ומה אני צריכה, ולשם כך התכנסנו.

אני לא צריכה להתנצל או להצדיק את צרכיי, זו אני.

לא מעט הרהורים היו על כך במשך השנים, ושהשיחות על כך מול בן זוגי על ההיבטים הללו הלכו וצברו מקום, אני כאן כדי לומר שזה מה שמושך ועושה לי טוב.

אני אוהבת סקס, אוהבת בדסמ, אוהבת להתנסות ולחוות את כל מה שיש לבדסמ להציע לי כנשלטת, אז למה שאוותר על זה?

אוהבת (;

לפני שנה. יום שלישי, 26 בנובמבר 2024 בשעה 13:57

ככה הוא בדיוק ביקש ממני לכתוב את הכותרת.

"כן, לפעמים שאני ממש רוצה לכתוב ולא מתחבר לי, אני מתחיל דווקא מהכותרת ומשם הכל זורם".

ככה הוא כתב לי בטלגרם.

ואני? מתמלאת גאווה כשזה ממנו, הדרך, הרכות, השלווה, ההכלה, ההבנה שזה כל כך מורכב לנו.

הסבלנות, הרגישות סביב כל המורכבות שנבנית לה.

וכמובן בעלי, שמכיל, מבין ורגיש לכל התהליך המורכב הזה.

המגע הראשון, הליטוף, הצמרמורת, הדמעות (?) שמופיעות.

מורכבות שהצטברה לה כמה וכמה שנים מתפוצצת לה, ככה בבת אחת.

הציפיה, הוקרת התודה, ההתלהבות, הרטיבות האינסופית בתחתוניי.

כל זה תודות לך.

מאסטר, אדון, מוביל, מנטור (?)

 

שלך,

מ'

לפני שנה. יום שישי, 1 בנובמבר 2024 בשעה 18:49

כשאני צריכה להתחנן, להתנצל ולהתחנף..

תודה על הרגעים האלה. ובכלל, עלייך!

מתנצלת על התנהגותי, מרכינה ראש, מתביישת.
לא הייתי צריכה להתעכב עם התשובה, עם התמונה ולתת לך לחכות.
נשלטת שלך, רק שלך, מחכה, מרכינה ראש ומבליטה ישבן.
בבקשה, עשה בי כרצונך, כי לא התנהגתי יפה.
מחכה, מתוחה, מריירת, נזקקת, שלך ועבורך.
האדון, והשולט האמיתי זה אתה. הגבר שלי(:
שלך ורק שלך..

מ'

לפני שנה. יום חמישי, 16 במאי 2024 בשעה 12:00

מיקרי? בהפתעה?

להיתקל בך, באמצע החיים.

עברנו מסע משמעותי בתחילת שנותי הבדסמיות, למדתי ממך, התפעלתי והופעלתי.

האקס המיתולוגי הופיע לו. שיער ארוך, גבוה ושרירי עם ילדו הקטן.

אם היה יודע כמה עבר בראשי ומחשבתי על כל המפגשים, סשנים ספונטנים ומקומות בהם בילינו ועשינו את זה.

 

החופשה ההיא באילת, הזיון במרפסת, בים בצהרי היום בתוך המים (לא מומלץ). בדיוק חוזרת משם ופוגשת אותך.

 

לספר לבעלי על מעלליי עם האקס היה משחרר מהצד שלי אבל מכאיב ומכווץ לבעלי.

למה לספר לו? כי בחרנו בפתיחות יתרה. לספר, לשתף ולחלוק. הכל מהכל.

נכון, לא תמיד כדאי. אז למה? 

 

עדיין שאריות ההתרגשות זורמות בי, בחרפתי לפרוק ולכתוב. נושמת. פורקת.

לפני שנה. יום שישי, 10 במאי 2024 בשעה 12:58

עברנו לא מעט בחיי הנישואים, עליות ומורדות.

שמחות, עצב, כשלונות והצלחות רבות.

תמיד תמיד נשארת והיית הגבר שלי, מכיל אותי כמו שאני עם כל החבילה. ואני יודעת כמה היא מורכבת.

היינו בסופ"ש מהמם באילת, סופ"ש בדסמ"י על מלא, כבר בדרך עליתי על שמלה נעימה, ביתית כזו. בלי כלום מתחת. והפלאג הזכוכית הנעים. שהיה מדוייק לי.

בהתחלה נרתעתי מהגודל, אבל בכל זאת, זונה צריכה להתכונן לאנאלי שהיא תקבל כל הסופ"ש (;

הקולר היה צמוד אלי, כזה שמורגש בכל רגע, נסענו והיה מורגש שנהגים קצת מאיטים בקרבתינו, הרגליים חשופות, מעט פסוקות, ומעט זזה על המושב בכל הנסיעה. לא אישרת לי לגמור, שמרת אותי מחורמנת, מיוחמת ורטובה עד שרציתי כבר להגיע למלון ולהתחנן לזין שלך.

ההפסקה שלקחנו ביטבתה הייתה מאתגרת. אומנם קצרה לגלידה, אך הרוח שמרימה את השמלה הקצרצרה גם ככה, בלי תחתונים, וללכת עם פלאג. מאתגר, מחרמן בטירוף. בטח שאני זו שצריכה לדבר עם הבחור החמוד שיגיש לנו את הגלידה בטעמים שבחרת.

את הפטיש דגדוגים שלי פתחתי מולך, קשרת אותי, העברת עלי נוצה אדומה, זעירה וכזו נעימה. שוב ושוב על כל הגוף, לא ידעתי עד כמה אני אוהבת את זה עדין ונעים. כנראה אז הסדנא הטנטרית זה נפתח אצלי ממש ממש חיזק.

יורדים לחדר האוכל, שמלה קצרה, הדוקה וכזו שצריך להיזהר איתה. ללכת בין כל האנשים בבופה ולהרגיש עירומה, פרייסלס. מקשקשת עם אישה רנדומלית על הגבינות, ועד כמה המלון הזה על רמה וטוב, ומכווצת את עצמי שלא אנזל על הרגל שלי. הישיבה על הכסא, והידיעה שלא אוכל לזוז הרבה, מייחם, מחרמן בטירוף בציפייה לבאות.

סשן אנאלי הכי טוב שיכולתי לבקש, פתחת אותי לאט לאט והכנת בצורה מושלמת, וכמה שהתחננתי שתגמור שם בתוכי, פנטזיה שאני חושבת וחושבת מתי אממש תודה. תודה על זה(:

וכמובן השיחות, על הצרכים שלי, כמה שאתה מפחד ומכיל הכל, קשוב ומקבל. יודעת שזה קשוח, יודעת שזה שונה. ואנחנו כאן יחד להילחם עלינו.

סופ"ש מקרב, מדוייק וטוב.

תודה עליך, בעלי היקר