עברנו לא מעט בחיי הנישואים, עליות ומורדות.
שמחות, עצב, כשלונות והצלחות רבות.
תמיד תמיד נשארת והיית הגבר שלי, מכיל אותי כמו שאני עם כל החבילה. ואני יודעת כמה היא מורכבת.
היינו בסופ"ש מהמם באילת, סופ"ש בדסמ"י על מלא, כבר בדרך עליתי על שמלה נעימה, ביתית כזו. בלי כלום מתחת. והפלאג הזכוכית הנעים. שהיה מדוייק לי.
בהתחלה נרתעתי מהגודל, אבל בכל זאת, זונה צריכה להתכונן לאנאלי שהיא תקבל כל הסופ"ש (;
הקולר היה צמוד אלי, כזה שמורגש בכל רגע, נסענו והיה מורגש שנהגים קצת מאיטים בקרבתינו, הרגליים חשופות, מעט פסוקות, ומעט זזה על המושב בכל הנסיעה. לא אישרת לי לגמור, שמרת אותי מחורמנת, מיוחמת ורטובה עד שרציתי כבר להגיע למלון ולהתחנן לזין שלך.
ההפסקה שלקחנו ביטבתה הייתה מאתגרת. אומנם קצרה לגלידה, אך הרוח שמרימה את השמלה הקצרצרה גם ככה, בלי תחתונים, וללכת עם פלאג. מאתגר, מחרמן בטירוף. בטח שאני זו שצריכה לדבר עם הבחור החמוד שיגיש לנו את הגלידה בטעמים שבחרת.
את הפטיש דגדוגים שלי פתחתי מולך, קשרת אותי, העברת עלי נוצה אדומה, זעירה וכזו נעימה. שוב ושוב על כל הגוף, לא ידעתי עד כמה אני אוהבת את זה עדין ונעים. כנראה אז הסדנא הטנטרית זה נפתח אצלי ממש ממש חיזק.
יורדים לחדר האוכל, שמלה קצרה, הדוקה וכזו שצריך להיזהר איתה. ללכת בין כל האנשים בבופה ולהרגיש עירומה, פרייסלס. מקשקשת עם אישה רנדומלית על הגבינות, ועד כמה המלון הזה על רמה וטוב, ומכווצת את עצמי שלא אנזל על הרגל שלי. הישיבה על הכסא, והידיעה שלא אוכל לזוז הרבה, מייחם, מחרמן בטירוף בציפייה לבאות.
סשן אנאלי הכי טוב שיכולתי לבקש, פתחת אותי לאט לאט והכנת בצורה מושלמת, וכמה שהתחננתי שתגמור שם בתוכי, פנטזיה שאני חושבת וחושבת מתי אממש תודה. תודה על זה(:
וכמובן השיחות, על הצרכים שלי, כמה שאתה מפחד ומכיל הכל, קשוב ומקבל. יודעת שזה קשוח, יודעת שזה שונה. ואנחנו כאן יחד להילחם עלינו.
סופ"ש מקרב, מדוייק וטוב.
תודה עליך, בעלי היקר
