לפני 5 שנים. 12 באוקטובר 2018 בשעה 8:14
כשאני לבד אני עוצמת עיני, נותנת למחשבות לנדוד.
לאדון שהכרתי לפני כעשור, שלמדתי ממנו, שבילינו המון יחד.
לאדון האחר היצרתי, שאהב בכל מקום להביך, להקניט ולגרום לי לפחד.
לאדון שגרם לי לרדת עירומה בחדר מדרגות בלילה, כעונש, לרדת ולעלות 4 קומות. עירומה!
לאדון שהוציא אותי בלילה קר וגשום לגינתו עם קולר בלבד, על 4.
המחשבות נודדות, ונוצרת שלולית למטה, נהנת לנדוד במחשבות בשעת בוקר כשכולם ישנים ואני מכורבלת בפוך הנעים.
היד יורדת מטה, נוגעת מעט, וחוזרת שוב לחשוב.
מצפה לעונש הקרוב, כי כזו אני, מסורבלת.