למה אין לך ביטחון עצמי?
למה את לא ככה?
תהיי ככה - כמוה.
את איטית מדי,
יותר מהר.
את אדישה.
את חולמת.
את חכמה מדי.
ככה היא. אין מה לעשות...
למה את עושה את זה ככה?
למה לוקח לך כ"כ הרבה זמן?
יאללה! יותר מהר!
בלי להעליב, אבל את ממש א', ב', ג'..
אבל בלי להעליב, כן?
זה בקטע טוב. כדי לעזור לך.
נעלבת? מה קרה?
אי אפשר להגיד לך כלום את.
אל תעלבי.
אל תתעצבני.
טוב, תשכחי מזה.
שכחת?
אז מה עכשיו ככה זה יהיה?
תהרסי את כל הערב?
למה את לא יכולה לשחרר?
למה את ככה?
מה כבר אמרתי?
את הולכת לאט מדי.
את הולכת עקום.
למה את הולכת עקום? תלכי ישר.
תהיי ככה.
את רואה? ככה את צריכה להיות.
זיהינו אותך לפי האדישות.
זוזי כבר!
לכי מפה!
תעופי לי מהעיניים!
שלא נראה אותך יותר.
את זזה? את הולכת? ביי.
אז את הולכת?
יופי.
את מצפה שנתראה כל יום?
זה יותר מדי.
היום לא בא לי לראות אותך.
עוד כמה זמן נחכה לך?
למה כל דבר לוקח לך שעות?
איך לעזאזל הצלחת לעשות את זה?
שקטט!!!!!
איפה את!??
רגליה הקטנות לא הצליחו לעמוד בקצב של אחותה הגדולה שאחזה בידה וסחבה אותה כל הדרך אל הגן.
היא לא התלוננה. סבלה בשקט. וגם לא סיפרה לאף אחד.
כל בוקר.
אותו הדבר.
ובשקט.
ילדה טובה.
מקסימה.
לפני 8 שנים. 11 במרץ 2016 בשעה 12:36