כשזה עמוק

להסתובב עם חרמנות.....
נתחיל לפני. נתחיל מעצם קבלת המשימה.

 קמתי כמה פעמים בלילה וחשבתי מה לכתוב ואם לכתוב עכשיו, בשלוש בלילה כדי שלא אפספס.

בכל זאת משש בבוקר ועד קו הסיום שנתת אני כמעט ללא אויר.
ואז חשבתי לעצמי מה ז"א מה עושה לי החרמנות, היא עושה אותי חרמנית, עם רצון לסקס.

אבל לא. או יותר נכון לא מדוייק. החרמנות מצליחה לשים אותי במקום של שפחה מול אדון, אני מצליחה לפנטז על דברים של "טאבו" כמו פומביות, עוד משתתפים (ברמה מסויימת) חוסר אונים, קשירות וגם קצת כאב. במינון.
התחושה היא שהאצבע שלך נמצאת קבוע על הדגדגן שלי. אתה בראש שלי כל הזמן, מטייל שם.

מכיר את השיר של פורטיסחרוף ניצוצות??
מצטטת ממנו:
"זה כמו לרקוד עם שד שמחבק ולא עוזב 
כן הוא תמיד רעב. אני הולך ומתרחק 
ניצוצות של הבנה, שוב חולפים כמו סרט נע 
כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה"