לפני 5 שנים. 19 באפריל 2019 בשעה 4:08
בהתחלה זה מערבב את הבטן. מעין חשש, רתיעה ומנגד משיכה חזקה (לא רק פיזית) ורצון להיות שלו.
להיות שייכת. מתלווה לזה אחריות משותפת של שנינו, הדדיות בתחושות, שוני במעשים.
לצמד המילים האלה, שייכת לו, מתלווה קשת של רגשות, תחושות, מאווים, פנטזיות.
הניגודים האלה מסתובבים לי בגוף.
אש ומים
רעש ושקט
מרץ שלא נגמר ועייפות
צייתנית ומתנגדת
חולמת בהקיץ ועם זאת מפוקסת וחדה.
דבוקה. דבוקה אליו.
כל דקה, כל שניה
כל התעוררות בלילה.
כל שיחת טלפון
משפטים שנחקקים
מילים שנוגעות
אצבעות שמרפרפות
והיכולת הזו להרגיש. התפרצות הר געש. לבה של רגשות
אושר
הגנה
שלווה
בית
זכיתי
"ושוב הלב שלי יוצא
לרקוד עם הפחדים
לרקוד עם זאבים
עם שיניים חשופות, עם הסופות
כי כשאני מפחד עלייך
מי יכול עליי
מי יכול עלייך
מי יכול עליי"