יותר טוב... בהחלט משתפר....
הגוף מתחיל לחזור לעצמו.
התיאבון לאוכל חזר... זה אחרי איבוד של 5 או 7 ק"ג.
התיאבון לעשייה ותעסוקה חזר.
אפילו בתחילת תהליך של החלפת עבודה.. ונראה מעולה.
הגמישות חזרה... הצורך הפנימי ביוגה וריצות.
התיאבון לסקס? כל דבר בזמנו אני מניחה...
החרמנות מציצה לפעמים, תוקפת כשלא מצפים לזה...
ואין מנוס מלדכא את זה עמוק פנימה... עד שהכל יחזור לקדמותו
וזה מרגיש כמו גירוד שאתה לא מצליח להגיע אליו... כמו עיקצוץ פנימי שמדליק לך חלק שברור לך שלא תצליח לכבות.....
רק החלומות נשארו מציקים.
הנקודה האחרונה הציפה לא מעט...
העירבוב הכל כך חולני בין כל נקודות השפל בחיים שלי... שמתערבבים ביחד לסיוט ססגוני במיוחד.
לפעמים ללכת לישון זה פשוט מעשה מיותר... אתה יודע שזה יגיע, אתה יודע שברגע שתעצום את העיניים הם יזנקו עלייך....
אתה דוחה ודוחה ודוחה...
אבל הגוף שלי נשבר בסופו של דבר. העיניים נעצמות.... והנפש שלי שוב נשאבת עמוק עמוק לתוך המראות, הריחות, המגע, הרעשים, הטעמים...
ואתה מתעורר מלא בזיעה, בכיתי? לא בכיתי?
ברור לך שצעקת....