שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Inside my mind

לא משהו מיוחד
לפני 7 שנים. 15 במאי 2016 בשעה 10:38

היא פה... הבת זונה הקטנה שמכניעה ושוברת אותי כל פעם מחדש.

 

כשהימים והלילות מתחילים להתערבב

הטיולים הופכים תכופים יותר

האי שקט ברגליים כבר בלתי נשלט

האי שקט בראש כבר מתפרץ החוצה בעוצמה ולא מעט גם על אחרים ולא תמיד בצורה הכי הגיונית ושפויה.

אז גם השינה מגיעה לשיבוש מלא, לא יותר משעה וחצי / שעתיים בכל פעם

אז אני כבר יודעת שהיא בדרך...

צריך להתכונן.

 

פעם הייתי מנסה להילחם בזה, מנסה לברוח לה... אולי היא לא תמצא אותי אם אסתתר מספיק טוב... או אם אתקדם מהר מספיק.

אבל הזמן והניסיון לימדו שלא מהכל אפשר להתחמק..... אחרי זה הביקורים רק קשים יותר, והיא? במקרים כאלה בכלל מסרבת לעזוב.

כאילו מצאה לעצמה עוד סיבה טובה להישאר.

 

בינתיים היא פה... כבר 48 שעות

זה די אפסי ביחס להיסטוריה שלנו... אבל זה לא שניתן לברוח מהחרדה על כמה זמן היא מתכוונת להישאר.

 

טוב... צריך לישון קצת... אולי היא לא תשים לב שנירדמתי

 

לפני 7 שנים. 15 במאי 2016 בשעה 9:43

 

אין להם יותר מידי קליפים.

ולפעמים טוב שכך... אז רק צירפתי את המילים

 

לפני 8 שנים. 23 באפריל 2016 בשעה 21:14

חוזרת במחשבות לסשן האחרון.

כמה חיכיתי לזה...

הסתובבתי בחדר כמו חיה כלואה, מסדרת הכל שוב ושוב....

כמה התרגשתי לפני...

מחכה לך כפי שאמרת.

לשמוע אותך נכנס, מניח דברים, מפשפש בכל מה שהשארתי מוכן בשבילך ופרוס על השולחן, רשימת מכולת שלמה... כולל המתנה שלי.

לחכות למגע הראשון שלך..

הטוסיק למעלה, ראש בריצפה, הצעצוע שלך בפנים.

הכאפה על התחת שלא איחרה לבוא וגרמה לי להיצמד לריצפה כי לא הייתי מוכנה.

אחריה אצבעות שחופרות בי, מוציאות מימני גניחות וקולות שרק אתה מסוגל.

ואז בחירה קלה מתוך המתנה שלי... זה לא שחשבתי שתבחר אחרת. האמת? זה היה קצת מעליב אם היית בוחר משהו אחר.

 

חיכיתי לזה....

כמה שקט זה נתן לי בראש....

להיות הכלבה והזונה בידיים שלך....

אני יכולה למרוח את התיאורים והמעשים על כל כך הרבה שורות.

אבל בראש זה הרבה יותר כיף ונעים.. זה שלי ושלך.

כי למדת לקרוא אותי כל כך טוב, כי הנקודות החלשות שלי מזמן נחשפו לפנייך, כי למדת לתפעל אותי בצורה כל כל.... יפה.

למדת לקרב אותי אלייך גם כשאני נלחמת בשיניים להתרחק.

זה סשן שלך ושלי.

 

לפני 8 שנים. 20 באפריל 2016 בשעה 6:00

 

"Elastic Heart

And another one bites the dust
Oh why can I not conquer love?
And I might have thought that we were one
Wanted to fight this war without weapons

And I wanted it, I wanted it bad
But there were so many red flags
Now another one bites the dust
Yeah, let's be clear, I'll trust no one

You did not break me
I'm still fighting for peace

Well, I've got thick skin and an elastic heart,
But your blade—it might be too sharp
I'm like a rubber band until you pull too hard,
Yeah, I may snap and I move fast
But you won't see me fall apart
'Cause I've got an elastic heart

I've got an elastic heart
Yeah, I've got an elastic heart

And I will stay up through the night
And let's be clear, won't close my eyes
And I know that I can survive
I'll walk through fire to save my life

And I want it, I want my life so bad
I'm doing everything I can
Then another one bites the dust
It's hard to lose a chosen one

You did not break me
(You did not break me, no)
I'm still fighting for peace

Well, I've got thick skin and an elastic heart,
But your blade—it might be too sharp
I'm like a rubber band until you pull too hard,
Yeah, I may snap and I move fast
But you won't see me fall apart
'Cause I've got an elastic heart

Oh oh-oh-oh-oh-oh-oh-oh-oh-oh oh-oh-oh-oh
Oh oh-oh-oh-oh-oh-oh-oh-oh-oh
Oh-oh-oh-oh

[2x:]
Well, I've got thick skin and an elastic heart,
But your blade—it might be too sharp
I'm like a rubber band until you pull too hard,
Yeah, I may snap and I move fast
But you won't see me fall apart
'Cause I've got an elastic heart

I've got an elastic heart
לפני 8 שנים. 3 באפריל 2016 בשעה 19:21

Test my will, test my heart....."
Let me tell you how the odds gonna stack up
Y'all go hard, I go smart
How's that working out for y'all in the back, huh?

I've seen that frustration
Been crossed and lost and told "No"
And I've come back unshaken
Let down and lived and let go
So you can let it be known
I don't hold back, I hold my own
I can't be mapped, I can't be cloned
I can't C-flat, it ain't my tone
I can't fall back, I came too far
Hold myself up and love my scars
Let the bells ring wherever they are
'Cause I was there saying...

 

In these promises broken
Deep below
Each word gets lost in the echo
So one last lie I can see through
This time I finally let you go!!!
Go, go, go.

No, you can tell 'em all now
I don't back up, I don't back down
I don't fold up, and I don't bow
I don't roll over, don't know how
I don't care where the enemies are
Can't be stopped, all I know; go hard
Won't forget how I got this far

For every time sayin...

 

בהחלט חוזרת לעצמי.

לפני 8 שנים. 29 במרץ 2016 בשעה 0:39

וגם באמת שלא מבינה...

 

לא טורחים לקרוא?

לא מעניין/רלוונטי בכלל?

זה פרטים בסיסים חבורה של מטומטמים!#!!!

זה לא כתוב שם כי היה לי משעמם, זה שם כדי שתקדישו שנייה לפני ההודעה האינפנטילית שעלתה לכם בראש לשלוח לי.

 

ולא.... העתק הדבק לא ייגרום לי לחזור אליכם.

ולא, תמונה של זין לא תקנה אותי- במילא מה ששלחתם נראה קטן ומסכן בערך כמו הבעלים שלו.

ולא, זה שתצוו עליי לא ייגרום לי לרדת על הברכיים.

ולא, להשכיר אותי ב10,000 לחודש לא ייגרום לי להגיע אליכם בריצה.

ולאאאאאאא.... זה שאתם מגיעים לחופש של 3 ימים באילת לא ייגרום לי לפגוש אתכם לסשן 'מטורף ומפנק כמו שלא חווית בחיים'

 

בקיצור? תשרפו כולכם.

אל תשכחו לשלוח הזמנה ללוויה.

לא... אני לא אבוא.

 

 

לפני 8 שנים. 26 במרץ 2016 בשעה 23:00

את ימי הגשם באילת בחורף הזה אפשר לספור בקלות... אפילו לצמצם את זה לשעות במקום ימים.

אני אוהבת חורף, מאוד... למרות שסובלת קשות מהקור.

 

כל הערב ירד גשם

ושוכבת במיטה עכשיו

אחרי היום ההזוי הזה

הראש כואב, הולם ופועם

הנפיחות מהמכה בבוקר רק גדלה

כל החלונות בדירה הריקה פתוחים

ואני לוקחת אוויר עמוק לריאות

והריח של הגשם מבחוץ, של אדמה רטובה, של נקי....

 

זה זורק אותי הביתה

לדירת צימר שלי

למרחבים והשדות הלא נגמרים

לימים מול תנור

לבקרים עם ביגוד טרמי ועבודה בגשם, בשטח, ברוח ונעליים כבדות מבוץ

לטיולים יומיים בחוף, גם בגשם- בעיקר בגשם. רק לתת ללהקת הפראים לפרוק אנרגיות ולהנות מהשקט והעוצמה שמסביב.

 

הכי הכי..... הריח של הגשם מזכיר לי את התפלצת.

חסר לי להתכרבל איתה בספה

חסר לי להריח אותה, להרגיש, לשמוע אותה, לכעוס עליה, לדבר אליה בעיניים בלבד, לחבק אותה, לקרוא אותה מרחוק, לקחת אותה איתי לכל מקום, לאהוב אותה....

 

נראה אתכם מרגילים את הבנק שרוטווילרית של 50 קג מרגישה אצלם בבית.

 

"ונשבע שהכל עוד יחזור להיות כמו שהיה....

אני נשבע שאחזור... אני נשבע שאחזור... אני נשבע שאחזור... אני נשבע שאחזור... אני נשבע שאחזור... אני נשבע שאחזור... אני נשבע שאחזור...."

לפני 8 שנים. 26 במרץ 2016 בשעה 13:49

סתם ככה

לפני 8 שנים. 24 במרץ 2016 בשעה 22:54

 

"The Bird And The Worm"

He wears his heart
safety pinned to his backpack
His backpack is all that he knows
Shot down by strangers
whose glances can cripple
the heart and devour the soul

All alone he turns to stone
while holding his breath half to death
Terrified of whats inside
to save his life he crawls
like a worm from a bird
crawls like a worm from a bird

Out of his mind away
pushes him whispering
must have been out of his mind
mid-day delusions of pushing this out of his head
maybe out of his mind

All alone he turns to stone
while holding his breath half to death
Terrified of whats inside
to save his life he
crawls like a worm from a bird
crawls like a worm from a bird

All he knows
If he can't relieve it it grows
and so it goes
he crawls like a worm
crawls like a worm from the bird

Out of his mind away
pushes him whispering
must have been out of his mind

All alone he turns to stone
while holding his breath half to death
Terrified of whats inside
to save his life he crawls
like a worm from a bird
crawls like a worm from a bird

All alone
he's holding his breath half to death
Terrified to save his life
he crawls like a worm
Crawls like a worm from a bird
crawls like a worm from a bird
crawls like a worm from a bird
crawls like a worm
crawls like a worm
crawls like a worm from a bird

 

לפני 8 שנים. 24 במרץ 2016 בשעה 21:47

יותר טוב... בהחלט משתפר....

 

הגוף מתחיל לחזור לעצמו.

התיאבון לאוכל חזר... זה אחרי איבוד של 5 או 7 ק"ג.

התיאבון לעשייה ותעסוקה חזר.

אפילו בתחילת תהליך של החלפת עבודה.. ונראה מעולה.

הגמישות חזרה... הצורך הפנימי ביוגה וריצות.

התיאבון לסקס? כל דבר בזמנו אני מניחה...

החרמנות מציצה לפעמים, תוקפת כשלא מצפים לזה...

ואין מנוס מלדכא את זה עמוק פנימה... עד שהכל יחזור לקדמותו

וזה מרגיש כמו גירוד שאתה לא מצליח להגיע אליו... כמו עיקצוץ פנימי שמדליק לך חלק שברור לך שלא תצליח לכבות.....

 

רק החלומות נשארו מציקים.

הנקודה האחרונה הציפה לא מעט...

העירבוב הכל כך חולני בין כל נקודות השפל בחיים שלי... שמתערבבים ביחד לסיוט ססגוני במיוחד.

 

לפעמים ללכת לישון זה פשוט מעשה מיותר... אתה יודע שזה יגיע, אתה יודע שברגע שתעצום את העיניים הם יזנקו עלייך....

אתה דוחה ודוחה ודוחה...

אבל הגוף שלי נשבר בסופו של דבר. העיניים נעצמות.... והנפש שלי שוב נשאבת עמוק עמוק לתוך המראות, הריחות, המגע, הרעשים, הטעמים... 

ואתה מתעורר מלא בזיעה, בכיתי? לא בכיתי?

ברור לך שצעקת....