חוזרת במחשבות לסשן האחרון.
כמה חיכיתי לזה...
הסתובבתי בחדר כמו חיה כלואה, מסדרת הכל שוב ושוב....
כמה התרגשתי לפני...
מחכה לך כפי שאמרת.
לשמוע אותך נכנס, מניח דברים, מפשפש בכל מה שהשארתי מוכן בשבילך ופרוס על השולחן, רשימת מכולת שלמה... כולל המתנה שלי.
לחכות למגע הראשון שלך..
הטוסיק למעלה, ראש בריצפה, הצעצוע שלך בפנים.
הכאפה על התחת שלא איחרה לבוא וגרמה לי להיצמד לריצפה כי לא הייתי מוכנה.
אחריה אצבעות שחופרות בי, מוציאות מימני גניחות וקולות שרק אתה מסוגל.
ואז בחירה קלה מתוך המתנה שלי... זה לא שחשבתי שתבחר אחרת. האמת? זה היה קצת מעליב אם היית בוחר משהו אחר.
חיכיתי לזה....
כמה שקט זה נתן לי בראש....
להיות הכלבה והזונה בידיים שלך....
אני יכולה למרוח את התיאורים והמעשים על כל כך הרבה שורות.
אבל בראש זה הרבה יותר כיף ונעים.. זה שלי ושלך.
כי למדת לקרוא אותי כל כך טוב, כי הנקודות החלשות שלי מזמן נחשפו לפנייך, כי למדת לתפעל אותי בצורה כל כל.... יפה.
למדת לקרב אותי אלייך גם כשאני נלחמת בשיניים להתרחק.
זה סשן שלך ושלי.