לפני 8 שנים. 9 באפריל 2016 בשעה 15:22
פעם אנחנו מציגים ופעם אנחנו הקהל
אנחנו זורעים תעתוע וקוצרים אשליה
הגוף הוא שולי, הבושה היא זמנית
הנפש מתחמקת ממחויבות אמיתית
ואם לפעמים נגיע להפוגה
ונשב נתבונן באורחי ההפקה
האם ראינו רק פורנו
או שנגענו בנשמה?
לא מה שנראה במבט ראשון