וידויים מן המרומים

אני מתגעגע אליך

שם מולי בדירה בז'בוטינסקי

קירות מלוכלכים ומיטה מאולתרת

ואנחנו

שתי חיות טורפות ונטרפות

משתמשות ונשלטות

מטונפות

מתמסרות

משפריצות

מתענגות

אוהבות

אני מתגעגע אליך

לצד המיטה על ברכייך

שדייך המופלאים באור ירח

ועיניים עוצרות הנשימה

עגולות, גדולות

מסתכלות עלי

בעוד אני מניח את הזין העבה והשחום 

על הלשון הפעורה

אני מתגעגע

לתחושה של גרון חם ומתאמץ

העוטף זין קשה 

רוק וקולות מחנק

וביצים מלוקקות

לזה שלא וויתרת אף פעם

בהתמסרות משחררת

אני מתגעגע
לזה שידעתי
שאת יודעת
שאני הולך לגמור
ורק מצצת חזק יותר

משתוקקת לקבל 

זרע

אותי

לתוכך

וכשאני מתגעגע

אני עוצם עיניים

וחוזר

לדירה בז'בוטינסקי

לקירות העלובים, לאור הירח

לרוק ולזרע

חוזר אליך

ומתגעגע