בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

וידויים מן המרומים

על חטאי אני מתוודה
לפני 8 שנים. 4 בנובמבר 2016 בשעה 20:24

ניסית,

בהן צדקי שנתתי הכל

כשירקתי דם התגוללתי בעפר

קרעתי את האגו מעלי

רק כדי שיוגש לך

בחיוך של מטורף אחוז דיבוק

הרואה את הזכות בלהיות המטורף שלך

 

וניסיתי,

וניסיתי שוב ושוב

משדה הקרב מעולם לא נרתעתי

נאחז ונקרע, מדמם לי אל המטרה

כי כשהניצחון הוא את

מחייכים גם בדימום

 

וניסיתי,

לשנות את עצמי ולהבין

למחוק ולדחות כל דבר מעלי

כי כשהכל לך

והכל למענך

והכל נועד לשעשעך

במיוחד אז, חייכתי

כי האמנתי שתחייכי אלי חזרה

 

בעולמי זה היה שווה הכל

 

וניסיתי,

ניסיתי לא לכתוב עכשיו

לשמור הכל בפנים כמו הגבר שאני אמור

הגבר שכשהוא מנסה הוא גם מצליח

 

ניסיתי, בחיי שכן.

וניכשלתי

ועכשיו אני כבר לא מחייך.

 

היי שלום אהובתי.

ניסיתי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י