צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

...What goes around

לפני 8 שנים. 15 ביוני 2016 בשעה 22:07

״דארלינג, בואי הנה.״

 

אני מגיעה בחשש. הכינוי ׳דארלינג׳ מדליק אצלי נורה אדומה. מראה הפנים הזועפות שלך מדליקות זרקור אדום.

תברחי!

 

אתה מצביע אל הלפטופ המונח על ירכיך. במסך מוצגת שיחת וואטסאפ בינך לבין האדמונית מאתמול.

 

״אני רוצה שתסבירי לי מדוע היא מצהירה שאחרי שיחה איתך היא אינה מעוניינת לחזור לכאן בשנית.״

 

אני מנסה להחזיק את עצמי, אבל לא מצליחה. פרץ צחוק מלגלג שכזה לא היה לי כבר הרבה זמן. השארת אותה איתי. בילינו יחדיו יום שלם. נתתי לה מה שאתה לא מסוגל לתת, סולידריות ושותפה לשופינג.

דיברנו עליך. לא הפסקתי להלל אותך, אבל גם זרעתי נזק. לא תיארתי לעצמי שאלו יהיו התוצאות.

 

עצבני?

 

אני יודעת שניצחתי כשהפנים הזועפות לפתע עוטות את החיוך הזומם שאני אוהבת. אתה חופן שיערי וגורר אותי למקלחת. אני מפשיטה אותך בהוראתך וזוחלת על משטח הקרמיקה האפור אל תוך המקלחון.

אתה נכנס אחרי ואוחז בשיערי בשנית. אני יודעת מה מגיע. אני מכינה את עצמי, מרחיקה את הפנים ממך ועוצמת את העיניים.

 

חשבתי שאני מוכנה, טעיתי. אתה מושך לי בשיער ומסובב את ראשי לכיוונך במהירות, אני פותחת את העיניים ומבלי לחשוב גם את הפה כשזרם של נוזל צהבהב נוחת לי על הפנים. האחיזה שלך בשיערי לא מאפשרת התחמקות. אני עוצמת את העיניים, אוטמת את הפה ומתפללת שתתייבש לנצח.

 

לאחר מה שנראה כמו שישה ליטרים של שתן, אתה מסיים.

 

פתאום נכנס בך הקומיקאי "Pissed off?" אתה שואל. הבנתי, ...מצחיק.

 

אני לא מספיקה לירוק את מעט הנוזל הזר שחדר לי מבעד לשפתיים כשאתה מכווין אותי בשיערי אל עבר האיבר שלך וחודר. אתה עושה את זה כדי להעניש אותי, כדי להוכיח אותי. אבל אני נהנית מכל רגע. אתה גדל ואני נחנקת. אתה מושך אותי לרגלי בכוח, מסובב אותי ומתחיל בחדירה אנאלית.

 

״כואב?״

 

ברור שכואב!

 

״יופי.״

 

..

 

השתמשת בשלושת החורים. אני מותשת ומאושרת. אתה חוזר לעצמך ומקרצף וחופף ומבריש את הרכוש שלך. אני אחרי אורגזמה עם חשק עז לכסות כל מילימטר מגופך בנשיקות. שנינו יודעים שמחר אהיה טובה, שנינו יודעים שאהיה צייתנית. שנינו גם יודעים שזה לא יחזיק מעמד.

 

עד כה, תמיד סלחת. מעניין אם יום יבוא ואחצה את הגבול.

 

לפני 8 שנים. 14 ביוני 2016 בשעה 12:56

אמרת שתגיע בחורה, אני מכירה את הנוהל. אתה נוסע לאסוף אותה ואני מציעה את המיטה בחדר השינה, מעבירה מגבוני אלכוהול על המג׳יק וונד, ממלאה בקבוק מים, מסדרת את השוטים והחבלים, מדליקה מזגן, מעמעמת אורות. החדר מוכן. עכשיו להיעלם.

 

לעיתים, הן מרגישות לא בנוח ומבקשות שלא לפגוש אותי. אז אני מחכה לקיו שלך ומסתגרת בחדר הקטן. הפעם, זה לא קרה. אני מציעה לעצמי את הספה בסלון ומאזינה בשקט לרקיעות מכיוון חדר המדרגות.

 

הגעתם. ראיתי אותה במסיבה אתמול והיום היא לא פחות מרשימה. גבוהה, אדמונית, נימפה. מאיפה אתה מביא את אלה?

 

אני מתכווצת מתחת לשמיכה ביחד עם בובת הכבש שאני טוענת כי דומה לך, ממלמלת שלום מהוסס כתגובה לשלה ובוחרת פלייליסט מיוטיוב שינגן במהלך הלילה.

 

נכנסתם לחדר, לא לפני שניגשת אלי וליטפת את ראשי. ״את נהדרת״. המחמאה הזו תשאר איתי עד הבוקר.

 

..


לילה, ברקע נשמעות צווחות הכוסית עם השיער האדום וצלילי הביטלס שהפעלתי כדי להסוות את צווחות הכוסית עם השיער האדום.

"You're going to lose that girl״.

- הממ.

 

לפני 8 שנים. 13 ביוני 2016 בשעה 8:34

אני מיוחמת ואתה מתסכל.

 

אני עוקבת אחריך כמו צל ברחבי הבית. שולחת ידיים לבליטה במכנס כשאתה צופה בטלויזיה, מחככת את הישבן ברגלך כשאתה מתגלח, מצמידה את פני למיטה ומציגה עצמי לראווה כמו נקבת הבבון בתקופת החיזור, שתראה כמה אני מוכנה, אבל אתה לא נכנע.

 

תזיין אותי עכשיו!

 

״את חוצפנית.״

 

סליחה. תזיין אותי עכשיו, אדוני!

 

אתה נעמד ובוהה בי למשך דקה, אני יכולה לשמוע את גלגלי השיניים מסתובבים. הנה זה בא.

אתה מוציא שני חבלים מתיק הגב השחור, אחד מקופל היטב והשני נראה כמו ערימה של קשרים (זה כנראה האחד שאני קיפלתי).

 

״שתי ידיים צמודות בקדמת הגוף.״

 

אני מיד מרגישה את החבר למטה, נהיה לי חם ולח. אני מצייתת ואתה מתחיל במלאכת הקשירות. אני בעננים, ניצחתי בקרב. סשן וסקס זה הרבה מעבר למה שציפיתי לקבל.

 

אבוי. מתישהו במהלך הקשירה של הרגליים, אני מבינה כי טעיתי. מלאכת הקשירה מסתיימת ואני שוכבת קשורה על הצד בתנוחה עוברית. אני רוצה למחות, אבל הראש מלא בענני גירוי. אני נוטפת והידיים צמודות לחזה והדגדגן אי שם למטה.

 

אתה מחייך אלי חיוך זדוני, אני עדיין מקווה שתשנה את דעתך. אך כל תקווה נגוזה כשאתה מוציא מפיך את צמד המילים ״לילה טוב״, רוכן לנשיקונת על המצח ומכסה את גופי הכבול בשמיכה.

 

אתה צועד לצידו השני של החדר ואני שקטה, מחכה לשמוע מה הצעד הבא. תצליף בי! תחבר אלי ויברטור! אפילו בכפיות אסתפק...

 

אך במקום, אני נחרדת לשמוע את קולו של הג׳וקר מתגרה שוב בבאטמן. דושבאג חנון, עכשיו משחקים משחקי מחשב?!

 

..

 

אתה מעיר אותי. אני חושבת שנרדמתי לשעה או שעתיים. אתה בודק שהכל בסדר וששום חלק בגוף לא נרדם. אתה נכנס איתי למיטה ואני מרגישה אותך מאחורי. אתה בטח מרוצה מעצמך, ואני מותשת מכדי למרוד. הפעם ניצחת, אבל תמיד יש את מחר.

 

 

לפני 8 שנים. 12 ביוני 2016 בשעה 18:08

לפעמים אני לא שולטת בזה, זה חזק ממני. אני מתבייתת עליך, על הכתפיים הרחבות, הידיים הגדולות, הלסת החזקה, וכל מה שיש לי בראש אלו תמונות שלך גורר אותי על הרצפה, בועט בי, חונק אותי, תולש לי שיער, קורע לי את התחתון, חודר אלי. ואני רטובה. אני תמיד מוכנה עבורך. הנוכחות שלך עותקת נשימתי.

 

אני יודעת כמה כוח יש לך בידיים, אני מכירה את המבט הארסי הזה שאתה עוטה כשכבר לא אכפת לך. כשאני כבר לא חיית המחמד הקטנה והשברירית שלך, אלא זונת השפלות נוטפת וחוצפנית. ואתה מסתכל עלי בוכה וכואבת ורק מתקשה. המבט הזה, הנדיר הזה, שאני כבר כמעט ולא זוכה לראות.

 

אתה אומר שאלו רגשות. שככל שאתה מרגיש אלי יותר ככה קשה לך להתייחס אלי כמו שמגיע לי. אתה רואה את המבט המפוחד בעיניים שלי לפני ההצלפה עם החגורה שבידך ומתרכך, מתמלא בחשק עז לעטוף אותי בידיך החזקות ולהשעין את ראשי על חזך. ושוב אני נהפכת לחתולה הקטנה, לילדה שגרה אצלך בבית, זו שלקחת תחת חסותך.

 

בפעם הבאה, אוציא ממך את מיסטר הייד. אמרוד ואתגרה ואתעלל בך עד שתצא נשמתך.

 

זו מלחמה.

 

http://s33.postimg.org/4grn6nmfj/BLD_IMG_9747.jpg