לפני 7 שנים. 29 בנובמבר 2016 בשעה 9:33
הסתקרנתי אז ניגשתי,
ניסיתי לגעת בקלילות
ואתה
חטפת
אותי
בגסות,
אז נכוויתי.
שגיאה היית
ושגיאה תישאר
בראש,
בלב
ובכל מקום אחר.
פניך המטומטמים
צצים
בכל מיני אירועים,
בזמנים לא צפויים,
כשאני מנסה
להמשיך עם החיים.
ובא לי לפגוש אותך
יום אחד ברחוב
ולהרביץ לך
מול כל האנשים.
מתחשק לי
להכפיש
את השם שלך,
מתחשק לי
להכין ממך
מטעמים
לעורבים.
זה מהנה לכעוס,
גם אם זה באיחור
של שנים.
רק אתמול הבנתי את זה...
נעשה לי עוול גדול
ואני יכולה לקרוא לזה
בשם קשה,
אך אני בוחרת שלא.
