כל העולם
על הכתפיים שלך
שנים, חודשים,
שבועות...
וכך עוברות
להן שעות
של ציפייה
לבאות.
כל העולם
על הכתפיים שלך
כי את ראית
סוף
בהתחלה
ואחרים לא,
ואת חייבת
לומר איזו מילה
מעודדת
לגבי מה
שעוד יבוא.
ואיזה עולם
יביא לי המחר?
האם זה יהיה
עולם חם?
האם זה יהיה
עולם קר?
לב ליבו של העולם
נראה כה יקר...
לב מבזלת
מתגשם על ההר,
מלא און ויפה
דופקו גובר
בקצב נמהר
בתוך החזה.
לב מבזלת שלי
לב מבזלת שאני
כי אני ראיתי
סוף
בהתחלה
ואני יודעת לומר
בדיוק את המילה
שתמלא בחמלה
כל
לב
ולב.
ומי יקלף את הבזלת
כמו שכבות
של בצל?
המחשבה נוזלת
כמו לבה רותחת
על גל...
ואין ייאוש בעולם שלי,
רק חיוך עגלגל.
חיוך של בזלת
נחבא
מאחורי הדלת.
ריחפתי קצת לאחרונה, חזרתי אל הקרקע ואני בסדר. אני מתמודדת, אני חזקה, אני יפה, אני רכה.
למרות שבעבר נתקלתי בסיטואציות לא קלות, יצאתי מהן מחוזקת. למדתי להגיד "לא". לאט לאט גם אלמד להשיל את זכרם של פרצופים לא טובים כאלה ואחרים, אקלף אותם ממני כמו שמקלפים בצל- אולי יעלה מהם ריח חריף שיגרום לי לבכות, ואולי סתם ארצה לקצוץ אותם לחתיכות ולהכניס אותם לסלט ארכיון. בכל מקרה, הלב ירגיש קל יותר, ואז תתגלה הליבה :)
