לפני כמה ימים אמא שלי הודיעה לי שהיא הקליטה תוכנית מעניינת מערוץ 8, על אנשים שרוצים להיות כלבים. לא ידעתי אם לקשר את זה לקהילה הבדס"מית או שלא, ללא ידיעת תוכן התוכנית.
כרגע סיימנו לצפות בזה...אבא שלי, אמא שלי ואני. זה היה משעשע....לכל אורך התוכנית ניסיתי להסביר להם ש"נורמלי" זה יחסי, ושה-pet play זה באמת סוג של אסקפיזם, כמו שציינו שם בתוכנית, וזה לא שיגעון או טירוף. נקודה לציון- ההורים שלי לא יודעים על הנטיות הבדסמיות שלי, אני עדיין בארון מולם (ולא מתכוונת ממש לצאת. יש מצב שהם יודעים...אני לא אתפלא אם כן, אבל זה לא משהו שאנחנו מעלים בשיחות).
בתוכנית לא דיברו על "כלב" כנשלט, אלא על "כלב" ככלב...ממש יכולתי להתחבר לזה- בתור חתולה. pet play זה אכן סוג של אסקפיזם, ואותי באופן אישי הוא ממלא בתחושה של חום, כאילו שהייעוד שלי הוא להיות חתולה מתפנקת, מגרגרת, מחפשת תשומת לב ומתחככת. אהבתי חתולים מגיל קטן מאוד ותמיד התחברתי אליהם- להליכה שלהם, לאלגנטיות, לגישה, למגננות ולרכות. חתול הוא לא כיף חיים כל הזמן, אבל כשאתה מצליח להתחבר אליו ברמה עמוקה אתה תגלה עולם ומלואו (כמוני בערך).
בתור נשלטת אני יכולה להיות חתולה ואני יכולה שלא להיות חתולה. אני לא תמיד צריכה את המשחק הזה, אבל הכל פשוט מרגיש לי יותר שלם איתו. אני יכולה להוציא את מי שאני החוצה, על כל רבדי, בלי חשש.
אוזניים כבר יש לי, עכשיו רק חסר לי זנב :)
ואם התוכנית הזו מעניינת מישהו- אז הנה קישור:
http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-13098-146084,00.html
