רקדתי כמו משוגעת ושמתי זין כמו תמיד.
השבוע האחרון היה לי משוגע מכל מיני בחינות. נראה לי שאיזשהו בורג השתחרר לי, אבל לטובה. אז אם השבוע היה לי משוגע אני אשתגע עליו בחזרה. עין תחת עין. כמו שבכיתי בטירוף, כך גם צחקתי בטירוף. אני מאמינה שצפויה לי התמודדות עם משהו לא כל כך קל בהמשך...
הייתי צריכה את השעתיים ריקוד האלה, עם קרטיב טחוב בפה, תנועות גדולות, קפיצות, זיעה, אחיזת השיער (המחמם כ"כ, לא בנוי לקיץ חחח) שלי ביד אחת לשנייה ושחרורו... אבל מה שבאמת היה מבחינתי הבונוס של הלילה הזה היה החיבוק שנתת לי והקרבה הפיזית שלך למקום שהייתי בו, גם אם בפועל לא היינו אחד ליד השנייה בכלל. זה נסך בי שלווה, חום והבנה. הבנת המקום שלי, הבנת המרחב וכיבודו.
מתחייך בי חיוך פנימי כזה שאני לא יכולה להסביר. פשוט חיוך 😄 הלוואי והוא ימשיך איתי גם מחר וגם בהתמודדות שצפויה לי, הלוואי והוא ימשיך איתי תמיד.
מסיבות שנות ה-90 זה ה-דבר! :):)
