אז היה לי היום שוב תור לדיקור וגם היום צללתי למעמקי התודעה.
בדמיון ישבתי בישיבה מזרחית על ראש גבעה ירוקה ומתחתי חומר אלסטי כלשהו, יותר אלסטי מפלסטלינה. מתחתי אותו מאוד...באיזשהו שלב התחלתי לראות שעל החומר האלסטי נכתב "חיים". אז מתחתי את החיים. החיים הם גמישים, כמעט חסרי גבולות. זה גרם לי לחייך. לאחר זמן מה הנחתי את החומר הזה בצד ועצמתי עיניים. בדמיון שלי דמיינתי שהנשמה יוצאת לי מהגוף ומרחפת למעלה ואז פורצת בצחוק אדיר. בתור נשמה חסרת גוף התחלתי לטוס מהר יותר ומהר יותר ולצחוק צחוק יותר ויותר משוגע. טסתי מאוד מאוד מהר הפוך (כמו שיושבים במושב ההפוך באוטובוס) עד שענן גדול וסמיך עצר אותי. נכנסתי לתוך חלל בתוך הענן ונהיה לי קר ואז צעקתי "היי!! היי!!" ואז ענה לי קול בס מרטיט "היי" והתקרב אלי לאט לאט. ראיתי גבר מאוד מאוד גבוה, עם קלשון. אולי זקן, אולי צעיר...לא בדיוק יכולתי לדעת. הרגשתי ממנו אנרגיות כמו כאלה של אב דואג. הוא אמר לי שהוא רוצה לתת גוף לנשמה הנוכחית שלי שאיתו באותו חלל, כדי שיוכל לחבק אותי, ואז הוא יצר לי גוף והלביש אותו על הנשמה שלי. אחרי שהוא יצר לי את הגוף הוא קרא לי לשבת על הברכיים שלו ואז חיבק אותי עם זרוע אחת על החזה שלי וזרוע שנייה יותר למטה, כששתי אצבעות שלו נמצאות בתוך הכוס שלי. התחלתי קצת להתפתל והרגשתי חום, ראיתי אור אצלי למטה. הכוס שלי זרח. הוא קרא לי "מתוקה" והרגשתי שזה לא משהו מיני כל מה שקורה שם, למרות שהתרגשתי מזה. הרגשתי שהוא פשוט דמות אבהית ודואגת, שנועדה לעזור לי להחלים. הכוס שלי זרח עוד קצת עם האצבעות שלו בתוכי והוא הסביר לי שהוא מוציא את המחלה החוצה. באיזשהו שלב הוא הוציא את אצבעותיו מתוכי וראיתי משהו נוזל לי על הרגל והוא אמר שזאת המחלה שיוצאת החוצה ושאני לא צריכה לדאוג. הוא התרומם ואני עמדתי לידו. הוא היה גבוה כמו בניין בעיני, הראש שלי הגיע לאזור החלציים שלו ואני פשוט הנחתי שם ראש...אחרי ההתכרבלות הזו הוא אמר לי שהגיע הזמן שלי לחזור, אז הוא הפשיט אותי מהגוף שהוא יצר לי, צעקתי לו "תודה! תודה רבה!" וטסתי משם, שוב מהר מאוד כמו בהתחלה. כשראיתי את הגוף שלי מלמעלה נכנסתי אליו בעדינות ופקחתי עיניים, נשמתי עמוק ואז התחלתי לזוז מצד לצד, נשכבתי על הגב והתגלגלתי במורד הגבעה עד שהגעתי לבמה לבנה שהייתה למטה. גם שם היה מישהו. הוא חיכה לי שאגיע וקרא לי "מתוקה" ואז התחבקנו בחיבוק מפותל...ושם זה נגמר.
אני אסירת תודה על ה"הזיות" האלה, הן מעודדות אותי מאוד :)