אז...אני אוהבת סקס וכל מה שקשור אליו (ומי שקורא אותי באופן קבוע כבר אמור לדעת את זה!). בנוסף אני גם אוהבת ללמוד מתיאוריה (וגם ממעשה...אבל מעשים לא היו או יהיו היום).
הערב נשארתי בבית לבד והחלטתי שאני חולשת על התכניות בנושא מיניות של ערוץ 8 (כשאחת כבר הבאתי לפה בקישור לפני חודש, על האנשים שרוצים להיות כלבים), ומה שהעליתי בחכתי היה סרט על המולטי-אורגזמה, סרט על אהבה וסקס ביפן ופרק בסדרה על חברה בבריטניה שמייצרת צעצועי מין (חברה שנקראת "לאבהאני").
הצלחתי למצוא קישור רק לסרט על המולטי-אורגזמה, אז אם בא לכם:
אני מרגישה שהמוח הכחול שלי החכים :)
האמת שמכל מה שראיתי, אני חושבת שהסרט על מה שהולך ביפן היה הכי מעניין. מבנה המשפחה המסורתי מתפרק עקב אילוצים כלכליים ועקב שחרור הנשים מכבלי המסורת (הן משקיעות יותר בקריירה מאשר במציאת בן זוג, התמסדות וילדים. זאת מכיוון שכל הנושא המשפחתי מאלץ אותן, לפי המסורת היפנית, לוותר על כל עיסוק אחר שהוא לא גידול הילדים), וכך גם הרצון לבלות את חייהם עם אדם אחר (או בכלל- ליצור קשרים אנושיים אינטימיים) או ללדת ילדים (יש שם הרבה זוגות מבוגרים אם כבר- אנשים שנהיו הורים בגיל 35+). יש ביפן תעשייה פורנוגרפית מאוד גדולה (סרטים וכל ז'אנר המאנגה-הנטאי) ויש תפוצה די גדולה של צעצועי מין ("בובות אהבה", למשל) פשוט כי קשה להם ליצור קשרים אנושיים אחד עם השני. לא מקובל מבחינתם להפגין חיבה בציבור (אפילו להחזיק ידיים בציבור נחשב לדבר לא מקובל) ויש שם הרבה אנשים שנשארים בבתוליהם עד שנות ה-30 וה-40 שלהם.
הסרט דיבר על המשבר הסוציולוגי והדמוגרפי וגם על פתרונות לבעיות הללו (אנשים שמתחתנים בחתונות "סולו", יועצי זוגיות שמציעים דירות שמגבירות ליבידו, אתר אינטרנט שמציע "חבר להשכרה" לבילוי בציבור, "קפה חיבוקים", מחנה קיץ של אנשים שמאסו בוירטואליה ורוצים ללמוד איך ליצור קשר עם המין השני ,וכמובן כל הענף של בובות המין המאוד מאוד מאוד ריאליסטיות).
הסרט על המולטי-אורגזמה היה סרט מדעי יותר. הוצגו שם מדענים שרצו לחקור איך מוח של אישה מולטי-אורגזמית עובד לעומת מוח של אישה שגומרת בכל פעם רק פעם אחת. היה מעניין :)
והפרק בסדרה על החברה שמוכרת צעצועי מין היה פשוט כיף 😄 כי צעצועים זה כיף, תמיד!
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
כשהייתי בת 18 היה לי ידיד הומו, שצחקתי איתו, שכשנהיה גדולים יותר אז נפתח ביחד חנות צעצועים משלנו...הזמן עבר והקשר איתו נותק, אבל החלום הזה עדיין מדגדג לי ומצחיק אותי מדי פעם, כי אם יש משהו שאני אוהבת זה מין ומיניות :)
כוח מיני זה כוח מאוד חשוב בעיני, ותמיד היה. כשדיברתי על זה עם אנשים הם תמיד שאלו אותי: "אבל מה עם אהבה? זה לא חשוב בעיניך?". השבתי שזה חשוב, אבל לפני אהבה לאחר אולי כדאי שנהיה מחוברים לעצמנו, לגוף שלנו ולנפש שלנו (וכפועל יוצא מכך- למיניות שלנו). תמיד האמנתי בזה, גם בתקופות שממש לא אהבתי את עצמי. הכוח המיני תמיד נתן לי חיוניות ותקווה, תמיד....גם בשפל השפלים, גם בתקופה של הדיסוננס המגדרי.
כשאני בוחנת חיבור עם מישהו אחר (מבחינה רומנטית\מינית), אחד הדברים הראשונים שאני מנסה לבחון זה חיבור מיני (כימיה, מתח מיני, מגע, רצון לחוות, יכולת להכיל). אני לא מתביישת לומר שזה משהו שהוא מאוד חשוב לי, ושאת שני הקשרים הארוכים שהיו לי חתכתי בגלל שלשני הבחורים לא היה רצון או יכולת להכיל את כל מה שאני צופנת בחובי (ואני צופנת...הרבה. מודה שלהרבה קשה לאכול אותי. האריזה שלי מתוקה אבל הראש שלי אפלולי...אני לא בנויה לכל אחד\אחת).
אני מרגישה שבזמן האחרון אני עוברת תהליך של אותנטיות. זאת אומרת, אני יותר כנה וקשובה לרצונות שלי,ואני לא מתביישת להניח אותם על השולחן.
אני כבר לא מתביישת לומר "זו אני, קבלו אותי איך שאני או שתלכו" :)
