לפני 7 שנים. 13 בספטמבר 2017 בשעה 7:48
האם אפשר להתרגש
מחללים
בין
המילים?
ממש אפשר לשרטט
ק
ו
בין ציפייה למציאות.
ואני הולכת על הקו הזה
כמו על חבל מתוח
בין שני בניינים...
אני רועדת
ומרוכזת.
אסור לטעות בשום צעד,
שלא אמעד
בלשוני,
שלא אפול,
שלא אתמסמס
בין ידיים
ואצבעות,
שלא אפספס שום רגע,
וחלילה,
שלא אזכה
לקבל את הבאות.
האם אפשר להתאהב
במילוי
חללי
המילים
על ידי מחשבות,
על ידי נגיעות?
כי הרי,
יש קו קטן בין
ציפייה
למציאות.
קו אחד קטן.
ולאיזה צד אני שייכת יותר?
מותר לי לצפות
שיתממשו
הציפיות
במציאות?
מותר לי להרגיש משהו בכלל?
מותר לי, אולי, עם רסן
כמו סוס
שמכסים את עיניו
כדי שלא ייבהל.
מותר לי, אולי,
קצת...
ומה מגיע לי?
האם מגיע לי בכלל
כשאני כך,
בין לבין?