לפני 7 שנים. 25 בספטמבר 2017 בשעה 9:34
עם כמה שאני מדברת וחושפת את עצמי, יש גם הרבה מילים שאני לא אומרת.
הכאב הזה בכפות הידיים, צריבה עצבית כזו, זה כאב שנובע מספק, ממילים שלא נאמרות, ממעשים שלא נעשים.
דמיון מתערבב במציאות, ממשיך את המציאות, נותן סופים אלטרנטיביים וטוויסטים בעלילה. לפעמים זה נחמד להשתעשע כך, אך לרוב זה רק מכאיב.
---------------
היום בדיקור לא ממש סיפקתי לעצמי נחמה ויצא שרק הכאבתי לעצמי.
עלו בי כל מיני דמיונות על הרצון להיות חלק ממישהו אחר כל הזמן, ואז ישר אחזה בי תחושת מחנק ורצון להשתחרר.
חום לא מאוזן שכזה...
תחושת צריבה בלתי פוסקת בכפות הידיים.
והרבה הרבה דמעות כבדות.
אבל זה לא חדש, הרי.
