באנתרופולוגיה, יש מושג כזה שנקרא "טקס מעבר", שהוא טקס שנועד להעביר אדם מבחינה חברתית ממצב אחד למשנהו (כמו למשל טקס בר-מצווה, שמבחינה חברתית זה מעבר מ"ילד" ל"גבר"). לטקס יש מאפיינים מיוחדים בתוכו- צבעים, ריחות, מלבושים, מאכלים, שנועדו להבדיל אותו מפעולות רגילות שאנשים עושים ביומיום שלהם.
אז הלילה הייתי חלק מטקס. למעשה, הייתי במרכזו.
גם בבדסמ עושים טקסים, מה? ;)
"טקס מיצי מיאו" או בשמו המקצועי "טקס הקולר", היה טקס נהדר.
קשרת אותי בנינוחות הרגילה, במבט מרוכז. אני אוהבת להסתכל עליך עושה את זה... הסתכלתי על הרוב וגם עצמתי קצת עיניים וצפתי על ענן. הצורה שבה קשרת אותי הייתה הלבוש הטקסי שלי.
לזה נוספו גם תכשיטים- אטבי עץ, שנצבטו על שדי ונתלשו, והותירו אחריהם משקעים אדומים ומעט כואבים (אני אוהבת את זה).
ההתנהגות בטקס הייתה מאוד סקסית (בהתאם לטקס בדסמי, בעיני)... הרגשתי שהחתולה יצאה קצת יותר החוצה.
סטירה
חניקה
ליטוף
חיבוק
צביטה
משיכה
השפרצה
תמיד טענתי שבדסמ אפשר לעשות באופן משולב (קשיחות עם רכות) , ואתה מוכיח את טענותי פעם אחר פעם. אני מאוד שמחה על כך :)
בסופו של הטקס הענקת לי את הקולר- ורוד, נעים ומשגע. הרגשתי איתו מאוד בנוח (וזה לא מובן מאליו בכלל) ועפתי, פשוט עפתי הלילה.
ותודה לך, שנתת לי את הכנפיים הלילה... הייתי צריכה את זה כל כך.
אז איזה מעבר היה פה בעצם? , אם אתם שואלים את עצמכם.
מה מגלם בתוכו הקולר?
שייכות, מגלם שייכות.
אינטימיות.
רצון לעשות לו טוב.
מרגוע.
ידיעה שיש לי פינה אצלו בלב.
אז מבחינתי המעבר היה ממצב של חוסר ודאות למצב של ודאות.
נו, מחתולת רחוב הפכתי לחתולה של בית.
(תודה לך, אני כל כך מעריכה את הנוכחות שלך בחיי ואת הדברים שאנחנו חווים ביחד. לא הייתי מחליפה את זה תמורת שום דבר בעולם)
וכדי שתוכלו לחזות בפלא הקולרי הזה, אז הנה:
לילה מלא בכל טוב לכולם ❤️
