גיל 28... השנה החולפת הייתה מבחינתי שנה מכוננת של שינוי.
-התחלתי את השנה (ואת גיל 28) בברצלונה עם קלקול קיבה.
-הכנסתי מלא אנשים (בעיקר גברים) לחיי (ולתוכי) ללא סינון, מה שלקח ממני מחיר בריאותי. בעקבות התקופה הזו למדתי באופן די ברור לשים גבולות.
-הופסק קשר עם חברה שהחשבתי לאחות כבר למעלה מעשור... בתכלס, זה עשה לי רק טוב.
-קיבלתי בומבה לפנים מבחינה בריאותית ועברתי ניתוח.
-התחלתי לטפל בעצמי בדרכים אלטרנטיביות... והחרדה שהרגשתי שחיה איתי כבר המון זמן פשוט נעלמה.
-ביזבזתי המון כסף על שטויות.
-התחלתי לתרגל יוגה ומדיטציה.
-חזרתי לטבעונות ובעיות שהיו קבורות בגוף שלי התחילו לצוץ. הבנתי שאני פשוט חייבת לתת לעצמי זמן, שינויים לא קורים בן לילה.
-גיליתי בעצמי מאגרי חוזק ואופטימיות שלא חשבתי שקיימים ברמות שהם קיימים.
-עליתי 5 קילו וירדתי 5 קילו.
-הסתפרתי... צמח השיער... ועכשיו הסתפרתי שוב.
-גיליתי בעצמי יכולת יצירתית של כתיבת סיפורים, דבר מאוד מספק.
-גיליתי כמה אני לא אוהבת להתקבע בתוך תבניות.
-למדתי לאהוב את עצמי, בכל מצב, בכל צורה , בכל גודל.
-גיליתי כמה אני אוהבת לשלוט, בנוסף ללהישלט.
-כמה אנשים משמעותיים במהלך השנה הזאת גרמו לי להבין דברים על החיים, על אינטראקציות, על עצמי.
ובקיצור, אהלן גיל 29!
הדבר היחיד שאאחל לעצמי זה לשחק. כמו שהמנחה שלי ליוגה אמרה לי- "אנשים לוקחים את החיים יותר מדי ברצינות לפעמים, שוכחים שזה בעצם משחק...באנו לפה בעצם ליהנות. אנשים שוכחים את זה".
אז... הלוואי ואשחק הרבה בכל מיני תחומים :)
יום נהדר לכולם! ❤️🙏🌹😎🙃😜
