בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקטנה שלו כבר לא קטנה

לפני 8 שנים. 12 באפריל 2016 בשעה 19:38

 

 

הדבר הכי טוב שיכל לקרות לי אי פעם.

אני מתגעגעת אליך. 

בהתחלה היה לי קשה, רציתי לא רציתי, הייתי לא הייתי.. עד שהחלטתי ללכת. להפסיק.

היום, כמעט חודש אחרי, אני אוכלת את עצמי דאדי.

שלא שמתי לב.

שהייתי אטומה.

 

 

מצאתי אהבה חדשה דאדי,

וטוב לי. אני מאושרת.

אבל אתה..

אתה לא יוצא לי מהראש.

הייתי כולי שלך, לרשותך ולשירותך.

היית שם בשבילי, תמיד, בהכל. היית אבא, אח, בן זוג והחבר הכי טוב.

המסת בי כל חלק וניפצת כל חומת הגנה, חדרת לעומקי נשמתי ושלטת בי, בכולי. מבפנים. מהלב.

 

הבטחתי שאני לא אפגע בך.

 

 

 

 

 

 

 

 

תסלח לי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י