לפני 8 שנים. 23 במאי 2016 בשעה 20:44
דמויות מהעבר חוזרות להציף.
בלילות, בשקט בשקט..
כשאת רק רוצה לשים את הראש ולהירדם.. הן באות.
המחשבות שאת מנסה להדחיק ולהעלים לנצח.
כמה נלחמת בהן..
כמה אושר כשהיו לילות "נקיים" ממחשבות!
ואז את נזכרת בהוא, ובהיא, ובהוא שהיה עם ההיא.
ואת נזכרת בסשן הראשון.. בהצלפה הראשונה.. באלו שהיו ובאלו שעתידים להיות (כרגע בגדר פנטזיה)
כמה פחדת שההורים יגלו, שהחברים ידעו, שהסביבה לא תקבל אותך, שתרגישי דחוייה, שתמיד יסתכלו עלייך כ"מופרעת שאוהבת לקבל מכות בטוסיק"
למי יש כוח לכל זה?
זה קצת גדול עליי.
ואני בסך הכל רוצה לישון.
אני במקום אחר, עם אנשים שמבינים מי אני, מה צורת החיים שלי, מה מאפיין אותה, שמחבקים ועוטפים אותי ככה ואפילו מתלהבים כשאני מספרת להם על חוויות שלי.
בבקשה מכם,
צאו לי מהמחשבות!!!
בתודה,
אנוכי.
לילה טוב :)
Daddy I miss u