ילד כותב בתוך דלי

היא אוהבת את ט"ו באב, רומנטית כזאת. ואני יודע להיות רומנטי. היא מרגישה שרק שנינו שם, בין כל הזוגות האחרים. היא מדברת ברכות, כמעט בביישנות.

אני לא יכול להרגיש לבד בין כולם. אני מסתכל כמעט על כל מי שעובר, ובעיקר עוברת, ליד. מסתכל על כל ישבן וכל בטן. רואה וכובש בלי לדבר ובלי לגעת, בלי לזוז ובלי שישימו לב בכלל.

ועם האנרגיות האלו אנחנו חוזרים הביתה. מתחבקים ומתנשקים, היא כמעט מתפשטת באור. ואני מתחיל לכבוש, ומישהי פולשת לראש שלי, כובשת אותי.

ומאותו רגע כל מה שאני כובש בה הוא לפי הוראות שהיא לא יודעת שאני שומע.