את תחזרי הביתה אחרי יום מתיש, תניחי את התיק.
תסירי את המסכה.
אני אגיש לך את הקפה שאת אוהבת, וכוס מים קרים.
את תשבי על הספה שלכם, אני אשב על השטיח לידך.
תספרי לי על כל מה שהיה, על כל מה שהטריד, עיצבן, ומה שגרם לך לחייך, להרגיש את החיים.
אני אעסה לאט את הרגליים שלך.
אתה אוהב את הריחות, את תגידי.
זה לא העניין העיקרי, את יודעת. כשמעניקים, כשרוצים לתת בדיוק את מה שחסר, כשרוצים להתמלא מזה - כל ריח כבר לא יפריע, כבר לא יהיה העניין.
כשאת מרגישה נוח להפקיד אצלי את הריחות וחוסר הנוחות, אני אהיה שם לקבל הכל ולהעניק לך את הרוגע הזה.
את העיסוי, את הליטוף, את הרגל לנשיקה, את פי הטבעת לליקוק, את הלחי לסטירה.
אני רוצה להרגיע את הנשימה שלך דרך הרגליים והכתפיים שלך. אני רוצה להרגיע את הגוף שלך דרך הידיים המקלחות אותך. אני רוצה לספק את היצר שלך דרך הלשון שלי והפות שלך. אני רוצה לספק את האגו שלך דרך ההקטנה שלי והחדירה אלי.
להסיר את המסכה בסוף היום שלך.