לפני שנה. 4 באפריל 2023 בשעה 20:31
מדהים כמה כוח יש לפעמים לתמונה פשוטה ותמימה שאתה רואה לרגע.
ספסל מול נוף גלילי, ליד שולחן בחצר של יקב. בוקר טעימות כזה, משיקים כוסיות יין צונן. היא מחייכת ופתאום מניחה את כף הרגל שלה על הירך שלי. הנעל שלה נשארת למטה. היד שלי היא עכשיו הנעל שלה. מלטפת, גולשת לעיסוי.
היא מוזגת לנו עוד כוסית ומחייכת, וזה זורם כל כך טבעי ושקט. אני כבר מרגיש איך היא חדרה אלי.