סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ילד כותב בתוך דלי

לפני שנה. 23 באפריל 2023 בשעה 16:47

איפה שהוא ברדיוס שמסביב לדירה הראשונה שגרתי בה לבד, הייתה שכנה שנהגה להיות קולנית מאוד בסקס.

עד כאן זה משהו שכנראה קורה כמעט לכל אחד מתישהו בחיים.

אבל היא היתה צועקת את השם שלי.

כנראה שלפרטנר שלה ולי יש אותו שם (זה ההסבר הכי הגיוני שמצאתי) - אבל עדיין זה היה מוזר לשמוע את זה בכל פעם מחדש.

 

עד היום אני לא יודע מי זאת שגנחה וצעקה את השם שלי ככה, אבל הייתה גם השכנה הצעירה שתי קומות מתחתי, שיום אחד התיידדנו קצת על רקע הברגת מדף אל הקיר, ומאותו רגע - בלי שום ביסוס ראייתי כלשהו - היא וההיא התמזגו לדמות אחת, כי ככה היה יותר מסעיר לראש ולנפש שלי.

 

נזכרתי בזה כי לפעמים אני נתקל בבלוגים כאן בפוסטים שמשחזרים את אותה תחושה בדיוק - אותה עצירת נשימה שמתרחשת כשהם יורים ישר לתוך הלב את האשליה הזאת שהם נכתבו עלי.

 

צביטה בלב - היופי בכתיבה, תיארת נפלא. כשהאחד כותב לונטילציה של עצמו והוא מצליח לגעת באחר ונותן לו תחושת הזדהות, זה יוצר חיבור בין הכותב לקורא.
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י