ילד כותב בתוך דלי

אני עוד לא הצלחתי לחזור לעצמי.

לא הצלחתי לעבוד מאז שהכל התחיל, אפילו לא לחשוב או לצייר לעצמי ציור פשוט.

הכל כאילו נקטע ונעלם, ונאלם. וזה גורם לי להתבייש. שעם כל העבודה בקריאייטיב שהוא תמיד מהיר ומדוייק, שלפעמים מיועד למקומות הכי גדולים וחשובים, פתאום אני לא מצליח ליצור אפילו התחלה של מחשבה, אפילו קו.

הכל ממשיך בלעדי.

ואני לא מצליח אפילו לחשוב על עצמי, על מה יהיה, על איפה הדברים נעצרו.

ורק כאן אפשר לשתוק בכתב, ולהישאר בשתיקה.