שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ילד כותב בתוך דלי

לפני 4 שנים. 7 בינואר 2020 בשעה 10:54

הרגעים האלה שהחיים שלי עוצרים.

הלכתי ברחוב ומישהי עברה והשאירה אחריה עננה של ריח הבושם שהיה לך. ואני עוצר ומסתובב להסתכל, רואה רק את המעיל שלה מתרחק, מכונת הסרטים בראש מתחילה מייד לרוץ במהירות שיא, מחליפה תמונות.

כל העולם מסביב עוצר. אני קפוא כמו שהייתי קפוא מול הנוכחות שלך, מול המילים שלך. כמעט שוכח לנשום.

אני יכול להיות הכי מצליח בעולם, במצב שבו אני הכי חשוב בחדר, ואם יבוא הריח הזה הכל נקרע מעלי.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י