in: תדמיתי
out: אמיתי
in: תדמיתי
out: אמיתי
פעם חשבתי שיום נקם ושילם
יגיע רגע לפני הסוף
פעם חשבתי שהכל ייפתר
שנייה לפני החידלון
פעם האמנתי שהכל ייסגר בהדיקות
כמו בספרי הבלש
הרף לפני נפיחת הנשמה
פעם ידעתי שמעגלים
חוזרים אל עצמם
מעצם טבעם
המעגלי
היום אני יודע
שמותי יבוא פתע
חידות תישארנה צמותות בחדותן
הנקמות ישתגרו לאחרית הימים
והמעגלים שרציתי שייסגרו
יוותרו פעורי עפעפיים
מדממים צדק בקצותיהם
הרופאים יהיו תמיד בלבן
האחיות תהיינה בירוק
הדם יהיה אדום
והמרצפות אפורות
כמו האדמה שמתחתן
כמו אבק שעובר ושב
הכל כל כך בנאלי
כל כך בנאלי
בנאלי
עד אימה
אולי זאת
הבנאליות שמפחידה
אותי
יותר מהמוות עצמו
סופר טוב
הוא סופר מת
מזל שיש את אוסטריה.
לפעמים
גבר ישראלי
זה מושג פתטי כך כך
שצריך להאמין למי
שמעיד על עצמו
שהוא הוא
# הומאז' ליורם פורת ולשלמה גרוניך
יושבים על הספסל
זה מול זו
בודדים יחד
כל אחד חנוט בחליפת הפחד שלו
שאין בה כפתורים
את רוצה ניצוצות
אני רוצה ריח
הירח רוצה לטפטף עלינו
מים לא קדושים
חתול שעובר רוצה לתפוס
עוד עכבר יומי
והזמן ממשיך לזרום בלי לשאול
אל
אל תפחדי
אל תפחדי לאהוב
אל תפחדי לאהוב אותי
צדקנות
לבחור בשבילה
זאת שליטה.
לגרום לה לבחור
בדבר הנכון
זה עוד יותר שליטה.
גברים הם חרמנים ברמות מגעילות.
ישלמו שלושים שנה משכנתא
רק שתתני להם לגעת לך בציצי.
איכס.