סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל שקר

החיים מתקיימים בצל האבסורד הגדול - גזר דין מוות שמגיע יחד עם הלידה, עם מועד ביצוע לא ידוע. התרבות המערבית מתמודדת לכאורה עם האבסורד הזה על ידי הדחקה והחבאה של המוות - מהשיח, מהמרחב הציבורי, מהמחשבה. זה יוצר שכבות גדולות של שקרים במחשבה ובמעשים. בין השאר - יצירת תדמיות שהן שונות מאוד מהמהויות. זאת גם הסיבה שכל האתר הזה מורכב מאנשים אנונימיים.
לפני 8 שנים. 8 בספטמבר 2016 בשעה 16:11

אני רוצה לחבק אותך חזק

ללטף אותך חלש

להכיל את כל כולך

למצוץ ממך את הכאב

 

כי עבורי זה משא קל

עניין של מה בכך

עוד מוות קטן

כמעט משעמם 

בשורת המוותות 

 

לפני 8 שנים. 8 בספטמבר 2016 בשעה 10:54

וידוי: אני אוהב מוסיקה קלאסית.

 

איבדתי את רובכם.

לפני שאתם עוזבים - תנו לי להגיד כמה מילים.

 

מוסיקה קלאסית היא נפלאה.

בדרך כלל אין בה מילים - והדגש הוא על צלילים שעושים רגשות.

זה לא פשוט, אבל בשביל זה יש את המלחינים הגדולים.

הם יצרו רגשות באמצעות רצפים של צלילים.

לפעמים באמצעות צליל אחד.

לפעמים בלי צלילים בלבד - רק באמצעות מעברים בין קטעים.

כשמתחברים לזה - חווים עונג עילאי.

 

כשאנחנו עצובים - חלקנו אוהבים לשמוע מוסיקה שמחה.

אני אוהב לשמוע מוסיקה עצובה. אפילו מאוד עצובה.

יש בה משהו עמוק שחודר לנשמה.

 

אז מדי פעם אשים כאן קטע מוסיקלי שאני אוהב, ושומע ברגעים שצריך את המוסיקה הזאת.

 

נתחיל במשהו יחסית מוכר שיש בו מילים (אבל רובנו לא יבין אותן כי הן בלטינית - והן לא כל כך חשובות).

 

אז הנה הקטע עצמו:

 

השם המלא של הקטע:

אגנוס דאי (טלה האלוהים בלטינית) -

אריה (ARIA - שיר בלטינית) בסולם סול מינור לקול אלט בליווי כינורות,

מתוך המיסה (תפילה) מספר 232 ברשימת היצירות של יוהאן סבסטיאן באך.

 

יש מאות ביצועים ליצירה הזאת - בחרתי אחד שאני אוהב.

זה ביצוע גרמני שמצד אחד הוא קצת יבשושי, בלי זיקוקין דינור מוסיקליים, ומצד שני מאוד מדוייק. סופר קלאסיקו.

שימו לב למשחק הנפלא בין הכינורות לבין הזמרת.

 

להנאתכם.

 

מוקדש לך, שבורת הלב
הצדיקה היחידה שמצאתי אצלה מוסיקה קלאסית בכלוב (בינתיים הלינק הוסר אבל הזיכרון נשאר)
היהלום של הכלוב

 

 

לפני 8 שנים. 7 בספטמבר 2016 בשעה 6:36

עשו לי ניתוח לב פתוח.

גילו הרבה צלקות.

על כל צלקת היה שם של הרוצחת.

 

המנתח הראשי אמר:

תעשו כאן מעקף גדול על הצלקת הראשית

שלא יכאב לו כל כך

יש לו גנטיקה רומנטית מדי

 

לפני 8 שנים. 6 בספטמבר 2016 בשעה 21:24

אני הפטיש

את הסדן

אני השוט

את הישבן

 

אני הסטירה

את הלחי

אני הצחוק

את הבכי

 

אני קריר

את רותחת

אני מושלם

את חור תחת

 

לפני 8 שנים. 6 בספטמבר 2016 בשעה 20:54

הוא רופא, וגם קצת ידיד.

הייתי אצלו בביקורת שגרתית.

איש חכם, חריף, רגיש, סימפטי.

רמזתי לו קצת שאני בענייני בדס"מ.

 

שואל אותי "מה הניק שלך?"

 

כאילו דא?

 

כל העולם בכלוב ורק אני איחרתי בכמה שנים טובות?

 

כולם הפכו חשודי כלוב בעיניי.

 

לפני 8 שנים. 6 בספטמבר 2016 בשעה 15:48

הקשת המזרחית זה: 

 

א. אירגון חברתי

ב. תימניה על ארבע ראש למטה טוסיק למעלה

 

בין הפותרים נכונה יוגרל פלאג אנאלי - רקטום שני מרופאה

 

לפני 8 שנים. 6 בספטמבר 2016 בשעה 15:27

אבל יש לי זין גדול

 

זה עוזר? 

 

 

 

#משועמםבפקק

לפני 8 שנים. 5 בספטמבר 2016 בשעה 16:54

נשלטת: השולט שלי הוא מושלם, אל מהאולימפוס

 

שולט: הנשלטת שלי היא חור של תחת. 

 

הפוסטים המעניינים הם סטיות התקן החמורות מהממוצע. 

 

לפני 8 שנים. 5 בספטמבר 2016 בשעה 15:25

נכון. זאת המשוואה של איינשטיין לגבי הקשר בין מסה, אנרגיה ומהירות האור.

מכירים. סבבה.

 

אבל יש משוואה הרבה יותר חשובה שהגיע הזמן להכניס לראש:

 

מדונה + זונה = אישה

אהבה זה טוב

סקס זה טוב

אישה זה טוב

 

לפני 8 שנים. 5 בספטמבר 2016 בשעה 9:25

2 חלב

1 לחם

2 גבינה

1 קילו עצבות

 

לארוז הכל יפה

ולשלוח לקיבינימט