אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל שקר

החיים מתקיימים בצל האבסורד הגדול - גזר דין מוות שמגיע יחד עם הלידה, עם מועד ביצוע לא ידוע. התרבות המערבית מתמודדת לכאורה עם האבסורד הזה על ידי הדחקה והחבאה של המוות - מהשיח, מהמרחב הציבורי, מהמחשבה. זה יוצר שכבות גדולות של שקרים במחשבה ובמעשים. בין השאר - יצירת תדמיות שהן שונות מאוד מהמהויות. זאת גם הסיבה שכל האתר הזה מורכב מאנשים אנונימיים.
לפני 7 שנים. 26 בנובמבר 2016 בשעה 8:08

כשעצוב לי, אני אוהב לשמוע מוסיקה עצובה. 

 

זה לא נובע ממאזוכיזם. 

 

מוסיקה עצובה טובה היא כזאת שחודרת לך לעצמות, מתמזגת איתך, ולאט לאט מחדירה בך טיפות של מתיקות, אופטימיות.

 

כמו שוקולד מריר חזק, שמותיר מעט מתוק בסוף.

 

 

 

Elysian - קתרזיס מוזיקלי
לפני 7 שנים
Madame T​(שולטת) - מתחברת מאד לפוסט שלך.
ומרסדס סוסה - זמרת נהדרת. גם התרגום לעברית יפה.
https://www.youtube.com/watch?v=ufbz9ZQPdW4
לפני 7 שנים
גבר גבר עדין​(שולט) -
תודה.
לפני 7 שנים
היולי -
מילות שירים נוגעות נכתבות כאשר הלחיים רטובות.
ללא קשר או עם, השירים הכי יפים מושמעים בימי זכרון ואבל.
לפני 7 שנים
גבר גבר עדין​(שולט) -
נכון.
לפני 7 שנים
Honeyfinger​(אחרת) - מוזיקה עצובה זה הכי
לפני 7 שנים
גבר גבר עדין​(שולט) -
לגמרי.
לפני 7 שנים
שרה בשבילך​(נשלטת){Masterblas} - המוסיקה והשירה של מרסדס סוסה חודרים למעמקי הנשמה. אני לא מבינה מילה בספרדית אבל זה לא הפריע לי ללכת להופעה שלה ולהינות ולנתרגש מכל רגע. היא פשוט ענקית!!!
תודה על ההזדמנות שנתת לשמוע אותה.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י