לפני 7 שנים. 21 בדצמבר 2016 בשעה 11:12
לפעמים
ברגעי השקט
את תהיי לי
נקודת מגוז
בה מחשבותיי ותשוקותיי
מתאחדות
אני אהיה לך
כיכר לחם שקטה
בה געשו הבועות
וקפאו
#ילדהעםראשבצווארשלדאדי
הכל שקר
החיים מתקיימים בצל האבסורד הגדול - גזר דין מוות שמגיע יחד עם הלידה, עם מועד ביצוע לא ידוע. התרבות המערבית מתמודדת לכאורה עם האבסורד הזה על ידי הדחקה והחבאה של המוות - מהשיח, מהמרחב הציבורי, מהמחשבה. זה יוצר שכבות גדולות של שקרים במחשבה ובמעשים. בין השאר - יצירת תדמיות שהן שונות מאוד מהמהויות. זאת גם הסיבה שכל האתר הזה מורכב מאנשים אנונימיים.
