צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל שקר

החיים מתקיימים בצל האבסורד הגדול - גזר דין מוות שמגיע יחד עם הלידה, עם מועד ביצוע לא ידוע. התרבות המערבית מתמודדת לכאורה עם האבסורד הזה על ידי הדחקה והחבאה של המוות - מהשיח, מהמרחב הציבורי, מהמחשבה. זה יוצר שכבות גדולות של שקרים במחשבה ובמעשים. בין השאר - יצירת תדמיות שהן שונות מאוד מהמהויות. זאת גם הסיבה שכל האתר הזה מורכב מאנשים אנונימיים.
לפני 7 שנים. 31 בדצמבר 2016 בשעה 9:24

כל עוד את שלי

אינך רשאית לסרב לי, 

אבל את תמיד חופשייה, 

את יודעת, 

לסרב להיות שלי. 

 

- מדבריו של סר סטיבן, מתוך "סיפורה של O", עמ' 132

 

ArchAngel​(שולטת) - מצד אחד, הרעיון נראה נחמד. יש לה שליטה על אפשרות לצאת מהקשר אם תרצה בכך, היא לא כלואה שם- איזה כיף.
אבל העניין הוא, שהדבר הזה הוא נורא דיכוטומי. "או שאת בפנים או שאת בחוץ".
קשר עם אדם, במיוחד קשר בדס"מי לעולם לא יהיה אידיאלי. שני הצדדים יצטרכו לעשות פשרות בשביל שהוא יעבוד.
הכל יכול להיות טוב בקשר הזה חוץ ממספרים דברים עקרוניים וזה מיותר לנתק אותו לגמרי, במיוחד עם נוצר חיבור טוב בהרבה תחומים אחרים. אפשר בהחלט לעבוד עליו במקום לצאת מנקודת הנחה אגואיסטית שאם היא נשלטת היא צריכה להיות הצד המתפשר היחיד.
ברור לי שהדבר הוא ציטוט מספר אבל יותר מידי שולטים/ים יוצאים מנקודת הנחה שאם לנשלט/ת שלהם משהו לא טוב אז או שיסבלו בשקט או שלגמרי יעופו להם מהחיים.
לדעתי, זאת חשיבה שיכולה להיגרר גם למקום אלים, כי ניתן להשתמש בזה באופן מאיים למשל במניפולציה בסגנון "אם לא תעשה עבורי כך וכך, אז ינותק הקשר" שזה דבר שיפגע נורא בנשלט שהתמסר ופיתח תלות מסויימת בשולט.
לנשלט/ת חייבת להיות אופציה לסרב ולדעת שהדבר לא יגרור ניתוק קשר ממנו בבת-אחת, כי אחרת ההדחקה שיבצע על מנת להישאר תתפרץ בסופו של דבר.
או שעל הבעיה הקטנה הזו שיכלה להיפתר בהיעדר אגו, יתנתק קשר שיכל להיות מאוד משמעותי.
לפני 7 שנים
גבר גבר עדין​(שולט) -
יש כאן גבול עדין בין שליטה עוצמתית ואסרטיבית, לבין חוסר גמישות מוגזם ומזיק. אין פתרון קסם. אנשים. נפש.
לפני 7 שנים
נשלטת חושבת{מתרשם לעומ} - השליטה המתוארת היא קיצונית מאוד ודורשת התמסרות עילאית.
לי היה מאוד קשה לסיים את קריאת הספר.
לפני 7 שנים
גבר גבר עדין​(שולט) -
אכן ספר קיצוני. איני בטוח אפילו שהמחברת חוותה חוויות דומות בעצמה, או ליקטה מהספרות שקראה. זה משפט שמאפיין את הספר, הוא קיצוני, אבל מאד צלול.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י