לפני 7 שנים. 29 במרץ 2017 בשעה 10:15
הנה הגיע השלב הזה, שניה לפני אפריל, לפני פסח,
הזמן הזה שהוא מתחיל ללחוץ עלי בלי לרחם -
"בואי!!! בואייייי!!!! את חייבת לבוא!!!"
ואני יודעת שהקול הזה רק ילך ויתעצם ויגבר
ובנתיים זה נעים, זה בשורה של השיר הזה, בשורה של שיר אחר
והפסקול חוזר על עצמו כל שנה
אתמול זה היה "אם זר קוצים כואב זה מה שאת אוהבת"
היום הוא שר לי "מת לאכול אותך בבסיס האם לנצח"
ומחר תהיה לו הברקה אחרת
שבלי לשים לב תתחיל לזמזם את עצמה אצלי בראש
עד שאני אתפוס שאני מזמזמת שיר שלא שמעתי בערך שנה.
וככל שהזמן יעבור
הוא יצעק יותר חזק ויותר חזק יקרא לי וידרוש ויתבע את המגיע לו גם השנה
עד שאלך אליו
עד הגהנום ובחזרה.
קצת לפני פסח, הרבה לפני זיכרון
הוא כבר פה.
